התנועה הרפורמית –יהודית,  החלה בגרמניה לקראת סוף המאה הי"ח. בסוף המאה התשע עשרה התנועה הרפורמית –יהודית הייתה לדת השלטת בעיר. התנועה כללה בעיקר יהודים אמידים והחלה להתרחב אל עבר  אוסטריה, בוהמיה, מורביה, הונגריה וארצות הברית.

סקירת ספרות הבוחנת את מעמד האישה היהודייה בבית הכנסת הרפורמי בארצות הברית

התנועה הרפורמית היא אחת משלוש התנועות המרכזיות ביהדות האמריקנית. על אף העובדה כי  גרמניה במיוחד, ומרכז אירופה בכלל, היה מקום הולדתה של התנועה הרפורמית, בארצות הברית, היהדות הרפורמית הפכה נפוצה ביותר. מהגרים יהודים רבים חיפשו וורסיה של יהדות שתאפשר להם להסתגל למבנה והאתוס של החברה האמריקנית, תוך שמירה על נאמנות וזיקה לדת אבותיהם.

התנועה הרפורמית בעשורים האחרונים מציגה סדרה של מדיניות חדשה ונועזת שהתקבלה בברכה על ידי חלק  מחבריה כפורצת דרך ועל ידי אחרים  כשבירה של אלף שנים של מסורת יהודית  ופגיעה באחדות היהודית.

בית הכנסת באמריקה, תמיד היה המוסד היהודי המשמעותי ביותר בחייו של יהודי כאשר בית הכנסת שירת מגוון מטרות לקהילות יהודיות באמריקה. האומה היהודית בארצות הברית כאומה של מהגרים הביאה מנהגים דתיים מסוימים איתם ושינתה אותם בהתאם לחיים בחברה אינדיבידואליסטית, דת ללא פיקוח, צדק חברתי ועוד.  יהודים  רבים , מצאו  כי היהדות אורתודוקסית זרה מידי לתרבות האמריקאית והחלו לשלב רפורמות מתונות, כגון ישיבה מעורבת וקריאה באנגלית ועוד.

מתוך המקורות ניתן ללמוד כי נשים הרבו לבוא לבתי כנסת וליטול חלק בעבודת ה’, בין בקריאת התורה ובין בהאזנה לדבריו של הדרשן, מה עוד שההלכה מחייבת נשים בתפילה. מקורות ספרותיים מן המאה הראשונה לפנה"ס ועד למאה השביעית לסה"נ – עדויות מארץ ישראל ומהתפוצות – מדווחים על הגעתן של נשים לבית הכנסת ואף על השתתפותן בפולחן הציבורי המקומי, תוך פעילות אינטלקטואלית וליטורגית במקום.