בשנים האחרונות האגודה לזכויות האזרח מקדישה חלק ניכר מאוד מפעילותה לעניינים של אזרחות ותושבות בישראל.
במסגרת זו, הולכת וגדלה בישראל תופעה של ילדים חסרי מעמד. עבודה זו עניינה במעמדם המשפטי של ילדי העובדים הזרים.
מדינת ישראל, כמו מדינות אירופה בראשית ימי התופעה, ראתה בעובדים הזרים תופעה חולפת – כוח עבודה זול, זמין וזמני. בספטמבר 2002 כשמספר מהגרי העבודה הגיע לשיאו החלה הממשלה בגירוש המונים.
גירוש חסר תקדים זה נומק בכך שצריך לפנות מקומות תעסוקה למובטלים ישראליים. מן האמור עולה כי המדיניות כיום כלפי מהגרי עבודה לישראל אינה תולדה של התמודדות מתוכננת ושל מדיניות מוסכמת מתוך ראייה ארוכת טווח ומהגרי העבודה מצויים בצומת ציבורית שבה נפגשים אינטרסים כלכליים ופוליטיים.
העבודה סוקרת את תופעת העובדים הזרים בישראל וכן מוצגים נתונים כללים אודות אוכלוסיית ילדי העובדים הזרים. בהמשך קיים פירוט אודות מעמד שהיתם של העובדים וילדים בישראל וכן מצויין מעמדם החוקי. מוצגות עתירות בג"ץ שנועדו לקדם את קביעת מעמדם של ילדי העובדים הזרים, תוך התייחסות בולטת ומודגשת למבחן מרכז החיים ולבסוף קיימת בחינה של נושא מעמד שהייתם של ילדי העובדים הזרים לעומת הנהוג במדינות אחרות בעולם.
מבוא
1. תופעת העובדים הזרים בישראל – רקע ומאפיינים
1.1 אוכלוסיית ילדי העובדים הזרים בישראל
2. מעמד שהייתם הנוכחי של העובדים הזרים וילדיהם בישראל
2.1 המעמד האזרחי של ילדי העובדים הזרים בישראל
3. מתן מעמד חוקי לשהיית ילדי העובדים הזרים בישראל
3.1 התשתית החוקתית בישראל
3.2 קביעת מעמד שהייתם של ילדי העובדים הזרים - עתירות בג"ץ
4. מעמד ילדי עובדים זרים – משפט משווה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה