סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מעמדו הציבורי והאישי של המורה בישראל.//המניעים לבחירת מקצוע ההוראה /
שחיקת מעמד המורה מראשית החינוך העברי בארץ ישראל/
הסיבות להתדרדרות הדימוי העצמי והציבורי של המורה /דימוי המורה ומקצוע ההוראה
/דימוי המורה עצמו.
/דימוי ציבורי
//

מעמדו האישי והציבורי המעורער של המורה המתאפיין בחוסר כבוד כלפיו, זלזול ואף דחייה (שובל, 1998 ) מעלה את השאלה מהם בעצם המניעים המובילים את פרחי ההוראה לבחירה במקצוע ?
שובל (1998) טוען במאמרו כי בעבר אדם פנה לחינוך מתוך אידיאליזם וכיום לרוב אין הפונים למקצוע ההוראה מגיעים מתוך אידיאליזם, אלא מתוך מניעים פרקטיים ( שובל, 1998 ).
להלן אציג מחקרים הבוחנים את המניעים לבחירה במקצוע ההוראה , אשר בחלקם סותרים את טענתו של שובל (1998 ).
החל משנות השישים, המודל הרווח לבחינת המניעים לבחירת מקצוע ההוראה הוא המודל של סטרן ועמיתיו ( סטרן, 1960 , בתוך לוי ושור, 2003 ) הגורסים כי, הבחירה במקצוע ההוראה נובעת משאיפה לסיפוק מניעים על פי העדפות אישיות. מודל זה, כולל עשר קטגוריות של מניעים ( לוי ושור, 2003 ).

********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
המניעים לבחירת מקצוע ההוראה /
שחיקת מעמד המורה מראשית החינוך העברי בארץ ישראל/
הסיבות להתדרדרות הדימוי העצמי והציבורי של המורה /דימוי המורה ומקצוע ההוראה
/דימוי המורה עצמו.
/דימוי ציבורי