העבודה הנוכחית בחנה את מעמדה האישי, התעסוקתי והפוליטי של האישה במרוקו

כלומר השאלה בה נעסוק היא מהו מעמדה של האישה במרוקו בחינה אשית, תעסוקתית ופוליטית והאם היא נאבקת על זכויותיה במסגרת מאבק פמיניסטי?

נקודת המפגש המחברת בין הנשים והנשים המרוקאיות במרוקו היא כאמור היותן משתייכות לדת האסלאם המושתת על מערכת ערכים ואמונות המדירים את האישה מתחומי החברה , הכלכלה והפוליטיקה ומצדיקים את מעמדה הנחות של האישה לעומת מעמדו של הגבר.
מעמד הנשים במרוקו מושתת על החוק האסלאמי וכן על המודוונה בראש ובראשונה . כלומר מדובר בשתי מערכות מדינתיות ובשתי מערכות חוק שונים בתכלית השינוי.

העבודה הנוכחית בחנה את מעמדה האישי, התעסוקתי והפוליטי של האישה במרוקו. כלומר השאלה בה בה עוסקת העבודה, היא מהו מעמדה של האישה במרוקו בחינה אשית, תעסוקתית ופוליטית והאם היא נאבקת על זכויותיה במסגרת מאבק פמיניסטי?

הבדיקה נערכה באמצעות מאמרים וספרים העוסקים בנושא הנדון. כמו כן, העבודה נפתח עם ספרה של פטימה מרניסי, סופרת שנולדה בהרמון בפס שבמרוקו למשפחה של בעלי קרקעות ומומחי חקלאות עשירים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי:

בניגוד מוחלט לאסלאם המסורתי הרואה את הנשים כנחותות ופסיביות, Mernissi טוענת כי מוסלמים מלומדים רבים גורסים כי מסורות כגון צעיפים ובידוד מקומי נבעו מרצון לשלוט באיום הפוטנציאלי על הסדר החברתי במיניות של הנשים.

Mernissi מדגישה את התפקידים האסטרטגיים הבולטים שמלאו נשותיו של מוחמד ונשים אחרות בשנים הראשונות של האסלאם, כמו גם את זכויות הקניין הרוחני והשוויון אשר הוענק לנשים בתקופה זו. היא טוענת שהפוטנציאל השוויוני של האסלאם בהקמתו אבד לנוכח ההתנגדות מצד האליטה המוסלמית אשר מעדיפה כי הנשים ינהלו חיים פרטיים תחת צעיפיהן.