היהדות היא ביסודה פטריארכלית, כלומר ההשקפה היהודית המסורתית של נשים נוטה להיות גם מגדרית וגם מוטה מגדרית. התפקיד המסורתי המוקצה לנשים יהודיות היא דרך נוספת לקבוע עד כמה היהדות היא פטריארכלית. אין חולק על כך שהיהדות מכירה ומעריכה את התפקיד המכריע שממלאת האישה היהודייה – כאישה ואם, אך, נשים אורתודוכסיות, מביעות יותר ויותר את תחושת האילוץ והמגבלות המוטלים עליהן

העבודה הנוכחית תדון במעמד האישה באגדה היהודית, על התפקיד המוטל עליה בחיים היהודיים כאישה ואם, ועל הזהות המינית.  

הספרות המקראית כוללת דמויות נשיות רבות, אומנם, אך דמויות אלו  לא זכו לתפקיד מרכזי בעלילה.

נשים במקרא רובו נותרו אלמוניות במגילות יש להן שמות: אסתר ורות. כך גם בתחילת ספר שמות ביחס למיילדות). ללא ידע מקדים אודותיהן, ללא פעולה אקטיבית מצידן. הן מוצגות כאימהות, כנשים שהתעברו וילדו ילדים, כנשות איש.

הספרות ברובה מספרת כי  קיימים פערים משמעותיים בין נשים וגברים ביהדות, במקרא ובמדרשי חז"ל. האישה מוצגת כנחותה מהגברים  וכי הביטוי למעמד האישה הינו דיני האישות והיות האישה מודרת מהעשייה הציבורית בדת היהודית בעבר וכיום.

בהקשר לאמור, הספרות מלמדת כי מרבית הרבנים  לא התירו לנשים ללמוד תורה. האישה עוברת מבית אביה לביתו של בעלה שם היא מחויבת לשרתו. היא אינה רשאית לצאת מביתה כראות עיניה, שנאמר, "כל כבודה בת מלך פנימה".

שאלת המחקר תבחן כיצד בא לידי ביטוי מעמדה של האישה באגדה ?

בעבודה זו נעשה שימוש במתודה איכותנית, כאשר ננתח 4 אגדות. הבדיקה תכלול ביאור וניתוח הטקסט והתייחסות נקודתית למעד האישה מבחינה חברתית, משפטית, כלכלית ותורנית.