שאלת המחקר תבחן מהו הדומה והשונה בין מעורבות הסינית הנוכחית באפריקה בהשוואה לקולוניאליזם האירופי בעבר ובקופה הפוסט קוליניאלית?

מאז תום המלחמה הקרה והופעתה של הגלובליזציה, תפקידה הכלכלי של סין הפך חשוב ומשמעותי. הנוכחות הבולטת של בייג'ינג בכלכלה הפוליטית הבינלאומית משכה תשומת לב מיוחדת בשיח האקדמי והתקשורתי ברחבי העולם, אך חשוב יותר בשטחי הגיאו-פוליטיקה המתפתחים כמו אפריקה. הסחר בין סין לאפריקה גדל באופן משמעותי, כאשר לבייג'ינג ניתנה גישה לאספקה ​​של משאבים טבעיים כגון קרקע, יהלומים וכן משאבים חיוניים אחרים. ואכן, משנות ה-80 ואילך, תוך שמירה על שיתוף פעולה פוליטי עם מדינות אפריקאיות, סין שמה דגש רב יותר על התפתחות הכלכלה, התרבות והעוצמה הרכה. האידיאולוגיה ביחסי החוץ של סין עם המדינות האפריקניות פינתה מקום להיות פרגמטית ורציונלית. בשנות ה -90, מספר גדל והולך של חברות סיניות פיתחו קשרים עם מדינות אפריקאיות במטרה להגביר את הסחר בין סין ליבשת אפריקה.

באוקטובר 2000 התקיים בבייג'ינג הפורום הראשון לשיתוף פעולה בין סין לאפריקה (FOCAC). בשנים האחרונות, סין ואפריקה בנו סוג חדש של שותפות אסטרטגית אשר כללו אמון פוליטי הדדי, win-win שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי. היקף הסחר הסיני-אפריקני גדל במהירות עד ל -108.84 מיליארד דולר ב -2008, פי עשרה מהנתון ב -2000 (10.59 מיליארד דולר). כיום, היחסים בין סין לאפריקה נמצאים בשיא של כל הזמנים ביותר מחמישים שנה.

עבודה זו בוחנת את שאלת המחקר באמצעות ניתוח תיאוריטי המתבסס על מאמרים בספרות בנושא