ההתערבות הבית- ספרית ממלאת תפקיד חשוב בין כל סוגי ההתערבות לילדים, כאשר ההורים יכולים למלא תפקיד חשוב ביישום תכניות התערבות. ככלל, בית הספר והמערך החינוכי אחראים על רווחתם של כלל התלמידים בבית הספר.

סקירת ספרות הבוחנת האם יש הבדל במידת מעורבותם בין הורים שבהנהגה מוסדית להורים שאינם חלק מההנהגה?

מעורבותם של ההורים במערכת החינוך  הפכה לדומיננטית במהלך השנים ולכן  תופעת מעורבות הורים מעסיקה רבות את מעצבי המדיניות במשרד החינוך ובעיקר את ההורים והמחנכים בכל מסגרות החינוך במדינה.

מחקרים שונים מצביעים על חשיבות שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים, אך גם על המתחים והקשיים הנובעים משיתוף פעולה זה והעלולים לפגוע באקלים הבית-ספרי. מחקרים אחרים בודקים האם ניתן להפריד בין שלושת המושגים "מעורבות", "התערבות" ו"שיתוף", ומהם הדפוסים השונים של שיתוף פעולה בין הורים לבין בית הספר.

הספרות המחקרית מחלקת את דפוסי המעורבות לחמישה סוגים עיקריים, הנבדלים במידת הפסיביות או האקטיביות שלהם:

דפוס אחד הינו הורים כצופים – ההורים אינם נוטלים חלק פעיל בהתרחשויות שבבית-הספר, אלא צופים בהן מן הצד. צפייה זו היא למעשה התפקיד הנפוץ ביותר, ובזמן זה או אחר מתנסים ההורים כולם בתפקיד זה.

דפוס אחר מתייחס להורים כמספקי שירותים שאינם קשורים ישירות לתהליך החינוכי – לסוג זה של מעורבות שייכות פעולות התנדבות שאינן חלק מהותי בתהליך החינוכי. מדובר בהיענות לבקשות הצוות בנוגע לאירועים ספציפיים קצרי טווח, סיוע בבינוי, ציוד , הסעות וכו'.