הצבא הישראלי היה זקוק לאספקת נשק. באופן טבעי, ארצות הברית הייתה הספק האופציונאלי  לכך ובדרך ז גם לגבור על מצרים וסוריה. שמחה דיניץ, שגריר ישראל בארה"ב פנה  לקיסינג 'ר  לצורך ארגון אספקת נשק לישראל.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מעורבותה של ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים

קיסינג 'ר, ידע כי מעורבותה של ארה"ב תוביל לניצחון ישראלי , אך מנגד לא היה מעוניין כי ארה"ב תציג מעורבות גבוהה במלחמה ולכן עיכב את אספקת הנשק לישראל ובדרך זו ניסה לשמור על תדמיתה הניטראלית כביכול של ארה"ב. כאשר דיניץ טילפן לקיסינג 'ר וביקש לשלוח סיוע מיידי,קיסינג 'ר התמהמה.

פריצתה של מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 העניקה לקיסינג 'ר את ההזדמנות
אשר אותה חיפש. שלא כמו במלחמת 1967, אשר הסתיימה בניצחון ישראלי ורק הגבירה את המתיחות במזרח התיכון, מלחמת יום הכיפורים אפשרה לקיסנג'ר , לתפקד כמשכין שלום בין המדינות.

ביום השלישי למלחמה ( 9 אוקטובר 1973), המאבק החמיר  ו-ישראל איימה להשתמש בנשק גרעיני כנגד מצרים וסוריה . קיסינג 'ר זעם, אך ידע עליו היה צריך לזרז את האספקה לישראל . בשלב זה, הנשיא ניקסון, שהיה עד כה בלתי מעורב בשל הסחות דעת בזירה הפוליטית הפנימית, הורה כי אספקה תשלח ישירות לישראל

ביום השלישי למלחמה  לחץ קיסינג'ר על אספקת נשק משמעותית לישראל לשם שיקום תשתיותיה הצבאיות. קיסינג'ר התייעץ שר ההגנה ג' יימס שלזינגר, שהזהיר כי החימוש הישראלי היה עלול לעורר חרם הנפט הערבי. כתוצאה מכך, האספקה לא נשלחה.