מעגל שיח או קשר מהווה כלי חינוכי המטפח קשר, הידברות ושיח בין אישי, במסגרת קבוצתית, אינטימי ושוויוני. מדובר בתכנית התפתחותית, ייעוצית, מניעתית, המאפשרת לילדים ללמוד מיומנויות חברתיות ואישיות בקבוצה. המפגש נעשה באווירה של קבלה, שוויון וכבוד הדדי.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במאפייני מעגלי השיח בחינוך.

הדיון ב"מעגלי שיח" ויישומם במוסדות חינוך מצריך התייחסות ראשונית לחינוך ההומניסטי, כאשר גישות שונות ומרובות תרמו להתפתחות והגדרת החינוך ההומניסטי: גישות אלו מחויבות ל"הומניזציה" של האדם (מימוש והרחבת אנושיותו) באמצעות זימונן של התנסויות חינוכיות שיאפשרו לכלל בני האדם לפתח את המשאבים האנושיים הגלומים בהם ולחיות חיים אנושיים מלאים ומכובדים.

מערכת החינוך בארץ ובעולם לא נערכה לשינויים החברתיים והתרבותיים שחלו בהדרגה בעשרות השנים האחרונות. כיום היא מוצאת את עצמה לא רלוונטית למטרות שלשמן הוקמה. גובשה הבנה שיש ליצור מערכת חינוכית חדשה ששיקוליה יותאמו לעולם מושגים חדש, עכשווי ודמוקרטי.

גישת החינוך הדיאלוגי מאופיינת ביחסים של כבוד, ללא כוחניות וכפייה. דיאלוג פותח אפשריות רבות, יש לו מאפיינים ידועים המבדילים אותו מדרכי תקשורת אחרים. בדיאלוג נבחין בתוכן משמעותי וחשוב, כללי השיח בגישה זו מקבלים ומכבדים איש את זולתו כגון, הקשבה בפתיחות לדעות השונות והמגוונות.

מחקרים רבים מרחבי העולם הדגישו את החשיבות שבהשתתפותם האקטיבית של תלמידים בשיח הכיתתי בעידוד ושיפור הלמידה באופן כללי. מחקרים אלו מדגישים את המרכזיות של הדיבור והאינטראקציה החברתית לתהליך הלמידה .

תיאוריות חינוכיות רבות כגון אלו של ויגוסטקי ופיאג'ה מדגישות את החשיבות בשיח ותקשורת בין עמיתים בנוסף לשיח ולתקשורת עם דמויות אוטוריטוריות. על פי התיאוריות האלו, סוג השיח בין עמיתים שבאותו הרמה הלימודית והקוגנטיבית הנה חיונית ללמידה משמעותית ואפקטיבית.