כמעט כל שיטת משפט פלילי מודרני מתחבטת בשאלה, כיצד לנהוג בעניינים שליליים שאין בידינו להכחידם, כגון: ייצור סמים קלים, חשיש ומריחואנה, או הפצתם והשימוש בהם, העסקת עובדים זרים לא חוקיים בישראל ובעולם, פורנוגרפיה, זנות ואפליה.

העבודה הנוכחית דנה במסחור בזכויות של נאשמים, תוך התמקדות בסוגיית ההרתעה והאם נכון להחיל ביקורת על תהליך המסחור בשיקולי הרתעה.

בכל אלה, השאלה אינה האם מדובר בתופעה טובה אם לאו, שהרי ברור שהן שליליות ביסודן, אלא שלא ברור כיצד למנען. האומנם הטלת איסור פלילי תביא לפתרון הבעיה?

הבדיקה נערכה באמצעות הצגת היתרונות והחסרונות הגלומים בתהליך המסחור, תוך הצגת ביקורות הדנות בשחיתות הקיימת בשווקים פתוחים בתהליך המסחר ובעולם קפיטליסטי.

הפרק השני דן בסוגיית ענישה. בכלל זה יעסוק הפרק בשיקולי ענישה ובעיקר בשיקול ההרתעתי ובתוחלת העונש וכן בשיקולים הכלכליים העומדים בפני רשויות החוק.

הפרק השלישי ידון על מסחור במסגרת שיקולי הרתעה.

ממצאי הבדיקה העלו בין היתר כי הענישה ההרתעתית במקרים אלו ואחרים נמצאת כלא אפקטיבית, למשל בכל הקשור להעלמת מס, ההליך הפלילי, אינו מהווה הרתעה מספקת, שכן העלמת מס נתפסת בישראל כנורמה מקובלת ואינה מטילה אות קלון על הנישומים. ניתן להבין כי המערכת הפלילית אינה מציגה יעילות בכל הקשור להרתעה מהעלמת מס. על פי הגישה הכלכלית-משפטית על העונש האפקטיבי הוא קנס כספי משמעותי אשר יגרום למעלים המס להימנע מהעלמה כי תפיסתו תוביל לנזק כלכלי רב עבורו. כלומר יש לעשות שימוש בכללי המסחר השוקיים, גם כאשר מדובר על עשיית צדק ומיגור פשע זה או אחר. אך כאן עסקינן בפשע כלכלי במהותו, והשאלה היא מה הדין לגבי פשעים חברתיים?