המניעים לבחירת מקצוע ההוראה בקרב מורות מהמגזר החרדי נובע בראש ובראשונה בשל אילוצי הפרנסה והעובדה כי יציאה לעבודה של נשים חרדיות מקובלת יותר מיציאה לעבודה של גברים.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במניעים לבחירת מקצוע ההוראה בקרב מורות מהמגזר החרדי.

הדילמות איתן מתמודדות נשים חרדיות נובעות מעצם היותן נשים בחברה פטריארכלית, נשים בעלות מגוון תפקידים אשר עליהן הן מופקדות, אך כיוון שאחד מעקרונותיה של היהדות החרדית היא מחויבות ללימודי תורה, אשר מהווה את תחום הלימודים הלגיטימי היחיד עבור הגברים.

אחד הכלים לעידוד תעסוקה בקרב חרדים ככלל ונשים חרדיות בפרט הנו הכשרה מקצועית והשכלה. בשנים האחרונות הוקמו מוסדות להשכלה גבוהה המאפשרים לנשים חרדיות לרכוש השכלה בעיקר במקצועות חופשיים וטכנולוגיים וכן במקצוע ההוראה.

"ההשקפה התורנית על עבודת נשים מחוץ לבית היא מורכבת מעיקרה. מחד, מוסכמת הנחת היסוד כי "כל כבודה בת מלך פנימה", וכי דמותה השלמה של הבת היא בהיותה בירכתי ביתה.

הזדהות עם התפקיד, גם מהווה מניע לבחירת קריירה, כאשר  אחד ההסברים הניתנים לבחירה בקריירה נובעת מהתיאוריה ההתפתחותית הגורסת כי תכנון קריירה ובחירה בקריירה תלוי התפתחות ההזדהות עם התפקיד הנקשר לקריירה  כלומר בחירה בקריירה נקשרת לתהליך של חיפוש העצמי וזהות עם תפקיד זה או אחר.

המניעים או הגורמים החיצוניים לבחירה במקצוע ההוראה צוינו בעיקר בקרב הנשים אשר הדגישו את שעות העבודה והנחות כמניע לבחירה במקצוע המקל עליהם לתפקד כאימהות וכעקרות בית.