בספרות מוצגים גורמים שונים אשר משפיעים על כניסה למוסדות להשכלה גבוהה והם הכניסה ללימודים גבוהים לא פעם משמשת כהזדמנות שנייה, לאחר שנים של חוסר הצלחה, תחושת יכולת עצמית, תחושה זו עוסקת באמונת הפרט ביכולתו לארגן ולהוציא אל הפועל דרכי פעולה הנדרשות לשם השגת מטרות עתידיות.

העבודה עוסקת בהגעה לאקדמיה אצל אנשים אשר לא חוו חווית הצלחה בתיכון.

אמונתו של אדם ביכולתו מהווה חלק מן האינטראקציה של היחיד והסביבה ולכן, על מנת שאדם יאמין ביכולתו גם הסביבה חייבת להאמין ביכולת זו. הסביבה למעשה מאפשרת לאדם התנסות הגעה להישגים והכרה ביכולתו. אמונה ביכולתו של הילד מובילה להצבת מטרות, שיש בהם אתגר ויש בהם התמודדות.

בעיית ההצלחה בתיכון מורכבת ממספר גורמים שונים כגון: הטרוגניות בכיתה, רמות מוטיבציה, יכולת יצירת עניין, השפעות תחושת הצלחה או אי הצלחה על הפרט, מאפיינים אישיים כגון: מוצא, דת, השכלת הורים וכו'.

נמצא בעבר כי לפונים לאקדמיה קיימות ציפיות אישיות וחברתיות שאינן קשורות ישירות עם מטרות הלימודים המוצהרות, הלימודים אינם רק מערכת השכלה והכשרה אלא היא משרתת גם מערכת חיברות.

הספרות המקצועית גורסת לקשר בין תפיסת חוללות עצמית לבין פנייה ללימודיים אקדמיים למשל נמצא כי פנייה להנדסה, מתמטיקה וכדומה נקשרת לרמת החוללות העצמית.

בעבודה זו נבדקו המניעים והסיבות אשר מובילים אדם להגיע ללימודים גבוהים על אף ולמרות שחוויות הלימוד מן העבר לא היו מוצלחות.

במחקר זה אוכלוסיית היעד היא סטודנטים במכינה קדם אקדמית וסטודנטים במהלך התואר הראשון.

במחקר זה רואיינו בראיון פתוח לא מובנה כ-10 נחקרים, הראיון התחיל בשאלה כללית ומשם התפתח לפי הכיוונים אליהם הוביל הנחקר וזאת מתוך אמונה כי הנחקר אשר לא קיבל הנחייה ושאלות מכוונות יובילו את השיחה אל עולם המשמעויות שלו.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי אדם או גורם חיצוני שהשפיע/ האמין מהווה מניע תומך ומעודד לפנות ללימודים אקדמיים. בעיקר מורה במהלך לימודי יסודי/תיכון.למידת תחום אשר מעניין את הלומד מהווה מקור למשיכה ופנייה ללימודים אקדמיים. מדובר בגורם אשר בבית הספר לא התממש ורק באמצעות בחירה בלימודים אקדמיים ספציפיים מימש את שאיפתו של הלומד. השפעה הורית הנה מכרעת בלימודים אקדמיים, האמונה, התמיכה והדחיפה של ההורה מהווה מניע מרכזי בפנייה לימודים אקדמיים וביצירת מוטיבציה לימודית.