עבודת סמינריון אשר בחנה את הפאשיזם היה פרי יצירתם של היטלר ומוסוליני או שמא מהווים הרודנים כלים בשירות ההיסטוריה.

השורשים הרעיוניים והתיאורטיים של המשטרים הפאשיסטים הועלו ונותחו על ידי הוגים שונים. אחד מהם הוא הובס. הובס יצא מתוך תיאוריה שלטונית הדוגלת במשטר חזק ויציב של הריבון שאינו ניתן לערעור. הובס, נתן הצדקה חילונית לשלטון המלוכני באנגליה ותמך בשלטונו האבסולוטי של הריבון. לטענתו, השוויון מביא לאי ביטחון, כששני בני אדם שווים ביכולתם להשיג את רצונם הם הופכים להיות אויבים אחד של השני, מצב זה מאופיין ב"מלחמת כל בכל".
לדעת הובס, השוויון מביא את בני האדם לידי אי ביטחון להיות מצויים במלחמה מתמדת. אמרתו המפורסמת של הובס בנוגע למצב זה הינה: "אדם לאדם זאב", על כן הובס טוען כי, יש צורך בכוח חיצוני, המסוגל להבטיח את הביטחון האישי לכל בני האדם, וכוח חיצוני זה הוא הריבון. הובס טוען כי הקהילה ממנה לעצמה שלטון של מונרכיה והחשיבה היא חשיבה תועלתית ולא מוסרית. הובס טען כי על בני האדם להסכים להפקיד את כל זכויותיהם וכוחם בידי ישות שהיא גוף אחד, ועל גוף זה מוטל התפקיד לשמור על ביטחונם של הפרטים בקהילה, זהו מעין חוזה מוסכם על ידי כל אחד ואחד מהנמצאים בקהילה. גוף זה הנו למעשה הריבון כאשר על פי הובס, סמכות הריבון היא אבסולוטית ונצחית, מרגע שהפך לריבון אין לסרב לרצונו מכיוון שזהו רצון כולם. ההכרח שהשליט המיועד יהיה שליט אבסולוטי, שכן אם מבקשים לרסן ביעילות מישהו מחברי הקהילה יש להעניק לשליט סמכות מוחלטת כלפי הנתינים כולם. מכאן ניתן להבין כי תומס הובס לא מכיר בחירות בני האדם אלא בשלטון חוק אבסולוטי חסר פשרות.
גם קרלייל , ייחס חשיבות עליונה לדמות היחיד ולהשפעתו על ההיסטוריה. כלומר, לטענתו המושל בעל היכולות, המוכשר, הוא האיש אשר בפניו עלינו לבטל רצוננו מפני רצונו ולהשתעבד אליו באמונים, ולמצוא אושרנו בשעבוד זה. מושל, תפקידו לשלוט בעם, לנהל אותו, להורות את אשר לעשות ביוֹם פלוני ובשעה פלונית.
על פי וובר תנאים היסטוריים ספציפיים מעניקים לעריצים את הכול לפעול בהתאם לשיקול דעתם ולא על בסיס כללים מוסכמים. כמו כן, משטר עריץ עשוי להתפתח מצב שבו הצבא והמנהל הם כלים בידי אותו מושל עריץ .
בניגוד להוגים שהוצגו עד כה, קרל מרקס, יצא כנגד עריצות המעמד העליון ושאף להגיע למצב שבו תבוטל הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, כלומר, על האדמות, המפעלים וההון הפרטי. מטרתו הייתה, משטר בו יטושטשו ההבדלים בין המעמדות בחברה ובניית "עולם חדש" המבוסס על שוויון ועל צדק חברתי. בפועל הוא יצר משטר עריץ אשר לא העניק שוויון וצדק חברתי לאזרחיו.
העבודה הנוכחית עוסקת בשני מנהיגים היסטוריים: היטלר ( 20 באפריל 1889 – 30 באפריל) ומוסוליני (29 ביולי 1883 – 28 באפריל 1945), שני רודנים אשר הובילו משטרים טוטליטריים.
ייחודם, כשני אישים, הנה השפעתם העמוקה על תולדות העמים שלהם . היטלר ומוסוליני. לא רק הובילו לאסונות, אלא גם יצרו תהליכי שינוי מעמיקים בארצותיהם (נויברגר, 1983; אוברי, 2006).
פיטנטל , טוען כי המנהיגים, הם אינם אלא חומר ביד היוצר במבני יסוד הקיימים מראש. שינויים היסטוריים אינם תולדה של פעולה של דמות יחידנית כזו או אחרת, אלא של תנודה המתחוללת במבני היסוד עצמם. היידגר בהקשר זה מציע נקודת מבט המתייחסת לכך שההיסטוריה אינה אלא סך אירועי הופעת ההוויה, ומצב העניינים ההיסטורי הוא תולדה ישירה של יחס האדם להוויה.
הגישה של פיטנטל , מלמדת כי המנהיג הוא, באישיותו יוצר את ההיסטוריה ואת מהלכיה המרכזיים ואינו מהווה תולדה או יצירה של ההיסטוריה .
בחירה בנושא זה נבעה מתוך עניין לבחון האם המנהיג הוא האיש העושה את ההיסטוריה בכוח אישיותו הוא שהוא משמש סוכן מודע או לא מודע למהלכים היסטוריים הכרחיים, כלומר שני המנהיגים הללו חוללו תמורות גדולות בארצם והובילו לתוצאות הרסניות אשר השפיעו על העולם כולו ולכן מעניין לבחון האם אישיותם היא זו שהובילה אותם לביצוע המהלכים והתמורות או האם הנסיבות ההיסטוריות יצרו תנאים להובלת מהלכים בעלי השלכות הרות גורל כדוגמת מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה.
בניטו מוסוליני (1883-1945, כונן את המשטר הפשיסטי באיטליה ושלט במדינה כרודן, עד נפילת משטרו והריגתו לקראת תום מלחמת העולם השנייה.
היטלר כונן את המשטר הנאצי בגרמניה, כאשר ב-30 בינואר 1933 מונה אדולף היטלר לקנצלר ובמהלך 12 שנות שלטונו הוביל למלחמת העולם השנייה, לשואה ולמותם של מיליוני בני אדם.
במסגרת העבדה הנוכחית אתייחס לתקופת מנהיגותם של היטלר ומוסוליני, כאשר אבחן את המהלכים שלהם, אישיותם ופועלם, תוך התייחסות לסביבה המדינית, חברתית ופוליטית בגרמניה מחד ובאיטליה מאידך.
מתוך הנאמר עד כה, שאלת המחקר אותה ברצוני לבחון היא האם הפאשיזם והנאציזם הנו פרי יצירתם או שמא מהווים הרודנים כלים בשירות ההיסטוריה.

שיטת המחקר הנה חקר אירועים, במסגרתה אעשה שימוש בספרים ומאמרים הבוחנים והמנתחים את המנהיגים, היטלר ומוסוליני, את ההשפעות הסביבתיות וכן את ההשפעות הפנימיות בגרמניה וכן באיטליה.

מבנה העבודה יכלול חמישה פרקים:
פרק ראשון ידון במבנה המשטרים באירופה של סוף המאה התשע עשרה תחילת העשרים, בעליית הכוחות הליברליים והלאומיים ובעליית הסוציאליזם .
הפרק השני יתייחס למקורות הפאשיזם, רוויזיוניזם המהפכני של זורז סורל כתנאי הכרחי לצמיחת הפאשיזם, (תיזת שטרנהל), השפעות מלחמת העולם הראשונה ועוד.
הפרק השליש יתייחס למקורות הנאציזם, הלאומיות הגרמנית, הגזענות השפעות מלחמת העולם הראשונה ועוד.
הפרק הרביעי יבחן את מוסוליני כמנהיג ואת יצירת ואיטליה הפאשיסטית, תוך התייחסות דרכי תפיסת השלטון, פולחן המנהיג ומנגנוני שליטה.
הפרק החמישי והאחרון יבחן את המנהג היטלר וגרמניה הנאצית, תוך התייחסות לדרכי תפיסת השלטון, פולחן המנהיג ומנגנוני שליטה.