לאחר האופוריה ששררה במדינת ישראל בעקבות הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים, עמדה ישראל בפני סכנה קיומית חדשה-והיא "מלחמת יום הכיפורים" – מלחמת יום הכיפורים היא השלישית מבין מלחמות ישראל בהיקף מלא שהתחוללו לאחר מלחמת העצמאות.

העבודה הנוכחית דנה בשאלה האם תוצאות מלחמת יום כיפור נתפסות כניצחון או מפלה?

הניצחון – צה"ל הצליח, למרות ההפתעה ותנאי הפתיחה הקשים של המלחמה, לשנות את מהלכה, לעבור להתקפה וליצור מהפך במגמת המלחמה: לקראת סוף המלחמה מסתמן ניצחון ישראלי ברור בכל החזיתות, כאשר צה"ל נערך במרחק 40 ק"מ מדמשק ו101 ק"מ מקהיר.

אך למרות הניצחון האבידות בנפש ובציוד היו כבדות וההתאוששות ארוכה- בתום הקרבות נודע לציבור כי ב-19 ימי המלחמה של מלחמת יום-הכיפורים ובספיחים שלאחריה (מלחמת התשה בת חצי-שנה ברמת הגולן וקצרה יותר בזירת תעלת-סואץ) נפלו כ-2,800 חיילי צה"ל.

עבודה זו מתמקדת במלחמת יום כיפור. מבחינת גורם ההפתעה הכשל המודיעיני וכישלון אפקט ההתרעה – המצרים הודיעו בגלוי שהם מתכוננים למלחמה, לא הסתירו את הכנותיהם, אפילו שותפיהם הסורים לא הסתירו את היערכותם הצבאית ובכל זאת מדינת ישראל נמצאה מופתעת לחלוטין עם פרוץ הקרבות ב-6.10.73.

אם כן, נשאלת השאלה :מלחמת יום הכיפורים , ניצחון או מפלה ?

הבדיקה כללה סיקור כתבות בין השנים הנדונות אשר נלקחו מעיתון הארץ ועיתון מעריב. התמות שנבדקו היו התייחסות התקשורת למלחמת יום כיפור: עיתון מעריב והארץ, התייחסות התקשורת למערכת הביטחון לפני ולאחר מלחמת יום הכיפורים והתייחסות התקשורת לדו"ח אגרנט.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי בדיקת התייחסות התקשורת למערכת הביטחון לפני ולאחר מלחמת יום הכיפורים, העלתה כי עיתון מעריב ועיתון הארץ הציגו את הישגי הצבא הישראלי לעומת תבוסתו של הצבא המצרי והסורי, הציגו תמיכה במערכת המדינית, לא הייתה כל ביקורת או דיווח על מחדל. עם זאת, ככל שהמלחמה התארכה ועמה האבדות הכבדות, החלה להופיע גם ביקורת בעיתונות היומית, מעריב והארץ.