המבנה של פוליטיקה הבינלאומית השתנה אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר קמו שני כוחות חדשים, ארצות הברית של אמריקה ורוסיה הסובייטית, ששלטו בפוליטיקה העולמית. בתקופה זו, למזרח התיכון היתה חשיבות רבה לארצות הברית מבחינה כלכלית, פוליטית ואסטרטגית.

העבודה הנוכחית בחנה את מלחמת יום הכיפורים ברקע המלחמה הקרה, כאשר שאלת המחקר בדקה האם הסיוע ועצירת הסיוע, הלחץ על ישראל לסגת מהארמיה השלישית והאיומים מצד הרוסים הביאו אותה לידי כך?

ארצות הברית נאבקה כדי למנוע מרוסייה להיות כוח מאיים על האינטרסים של המערב משליטה במזרח התיכון. המדיניות של ארצות הברית כלפי המזרח התיכון החלה כאשר נמצא נפט באזור ב-1920. עתודות נפט ומיקום ייחודי אסטרטגי עשיר הפך את המזרח התיכון לאחד האזורים החשובים ביותר של העולם המודרני.

המזרח התיכון הוא גם החוליה המקשרת בין אפריקה, אסיה ואירופה. הקמת כוח במזרח התיכון אפשרה לארה"ב להגיע ולהשתמש במשאבי אנרגיה, בעיקר נפט, מסלול פתוח ומאובטח של תחבורה, נתיבי ים, ערוץ סואץ ומייצרי הורמוז ללא כל חסימה.

מסיבה זו, כמעט כל נשיא של ארצות הברית לאחר שעלה לשלטון מאז מלחמת העולם השנייה הדגיש כי המזרח התיכון הוא בעל חשיבות רבה לארה"ב מבחינה כלכלית, פוליטית ואסטרטגית .

בחודש אוקטובר 1973, מצרים וסוריה תקפו את ישראל בחצי האי סיני ורמת הגולן. ישראל הצליחה להדוף את סוריה ומצרים, על אף גורם ההפתעה.

קיסינג'ר פתח במהלכים לקידום הסכם שלום בין ישראל ומצרים. ישראל נסוגה בהדרגה מסיני תמורת הפחתה הדרגתית במצב הלוחמה של מצרים כנגד ישראל. התהליך הושלם בשנת 1978 בתיווך הנשיא ג'ימי קרטר ונחתם הסכם בקמפ דייויד בין סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין .

שאלת המחקר תבחן האם הסיוע ועצירת הסיוע, הלחץ על ישראל לסגת מהארמיה השלישית והאיומים מצד הרוסים הביאו אותה לידי כך?

הבדיקה תיערך באמצעות סקירת ספרות באנגלית ובעברית, הדנה במלחמה הקרה בטרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מהלכה וסיומה.