השיקולים העומדים בפני חברה המעסיקה עובדים באמצעות מיקור חוץ, מחד יעילות , רווחיות ואינטרס כלכלי ומאידך, ניצול כוח עבודה זמני.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת ההיבטים המוסריים של ההעסקה במיקור חוץ.

חברות נוטות יותר מתמיד לנצל כוח עבודה זמני, המבוסס על חוזים לטווח קצר. שיטות אלה מגבירות את מידת הגמישות ואת ההתמחות האסטרטגית של החברות, מאחר ובאפשרותן להעסיק עובדים רק על פי צורך זמני ומקומי, ובכך להיענות במהירות וביעילות לדרישות שוק משתנות.

בדיקת תופעת מיקור חוץ בהתייחס למעסיק מעלה את השאלה האם העסקת עובד באמצעות מיקור חוץ, על יתרונותיה, הכלכליים למעסיק  גורעת מזכויותיו של העובד ?

על אף שהכלכלה הגלובאלית, ארגונים רבים ומעסיקים פונים כיום למיקור חוץ, עליהם לתת את הדעת למשאב האנושי לדבוק בסטנדרטים הגבוהים ביותר של התנהגות אתית ומקצועית. בכלל זה יש להתייחס לעובדים כבני אדם , תוך איזון בין אחריות העובד וחובות המעביד.

עבודת מיקור חוץ מקנה יתרונות תעסוקתיים לעובדים, אך מנגד אינה מעניקה לעובדים אלו תנאי עבודה בדומה לעובדים השוק הראשוני במשק, השאלה הנשאלת היא האם עבודת מיקור החוץ, כדאית לעובד? והאם תנאי העבודה של עובדי מיקור חוץ צריכים להיות זהים לתנאי עבודה של עובדים קבועים?

חוק העסקת עובדים על יד קבלני כוח אדם נחקק בסוף שנת 1996,והוכנס בו שינוי מהותי בשנת 2000.[1] הסיבה לכך הייתה כי היקף התעסוקה באמצעות חברות כוח אדם גדל מאז שנות השמונים ולאור זאת נחקק בישראל חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם תשנ"ו 1996, האמור להסדיר את פעילות החברה במסגרת יחסי העבודה בישראל.