מילת נשים הנה מנהג נפוץ במיוחד בעשרים ושמונה מדינות, בעיקר באפריקה, כאשר כיום 97% מהנשים נימולות: 99.5% באזורים הכפריים ו -94% באזורים עירוניים. הסיבות ליישום מנהג המילה בקרב נשים נעוץ בצורך לטהר, לשלוט ולעכב מיניות וריגוש מיני. כאמור, מוסלמים מרכיבים את הקבוצה הדתית העיקרית שבה נהוגה מילת גברים ונשים.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון העוסקת במילת נשים בסומליה- היבטים תרבותיים ומשפטיים: סיפורה של וואריס דירימילת

העבודה הנוכחית תעסוק בתופעת "מילת נשים" בסומליה ובהיבטים התרבותיים ומשפטיים הנובעים ממנה, תוך התייחסות לסיפורה של וואריס דירי, דוגמנית ושגרירת או"ם, בעלת מוצא סומלי, אשר עברה את טקס המילה בסומליה בילדותה. וואריס דירי העלתה את המודעות למנהג המילה בנשים, פרסמה ספר המגולל את סיפורה של נערה אפריקאית בחברה האפריקאית על ההשלכות הכרוכות בכך,

דירי גדלה בקרב בני התרבות הנוודים במדבר של סומליה בשנות ה -1970 וה -80. קווי זמן ותאריכים לא היו חלק מהתרבות בסומליה . כמו כן, עד 1973, לא למדה וריס דירי לכתוב ולקרוא לכתוב. הידע שנמסר לה היה באמצעות שירה או סיפורי עם.

ואריס דירי מספרת כי תרבות הנוודים מאמינה שמילת נשים הינה מנהג קדוש שדרש הקוראן אבל גם מסבירה גם כי שבשום מקום בקוראן אין אזכור לטכס הזה. כאשר הייתה בת חמש, לפני עלות השחר, ואריס דירי נלקחת מהמיטה שלה על ידי אמה לפגוש "את האישה הצוענית". לאחר איתור סלע שטוח כראוי, אמה של דירי לופתת אותה והאישה באמצעות סכין גילוח חותכת את הבשר של הנרתיק שלה. הפצע לאחר מכן נתפר באמצעות קוצים מעץ שיטה.

הפתיחה שנותרה להטלת שתן, דם וסת ולידה, היה חור בקוטר של גפרור. וריס זוכרת עצמה מתפללת לאלוהים שהסבל ייגמר מהר. בעקבות הטכס היא נשארה לבד בבקתה קטנה ביער לנוח ולהתאושש במשך כמה שבועות. היא מתארת ששרדה זיהום וחום גבוה. נערות רבות מתות עקב הטכס בשל חום וזיהום.