סקירת הספרות הנוכחית עניינה במיילדות במקרא בהשוואה למיילדות במאה ה-16.

במקרא לא מוזכרים סיפורי לידה רבים ולא בכל אותם סיפורי לידה מופיעות מיילדות. יתכן כי נשים ילדו בכוחות עצמן, ללא מילדת. המיילדת נזכרת לראשונה במקרה בסיפור לידת רחל את בנימין (בראשית, לה, יז). לעתים נשים נעזרו בנשים אחרות ולא במיילדות כמו "הניצבות מעליה" בשמואל א, ד, כ. בעת לידת בנימין, מתה רחל, אך אין הסבר על הקושי בלידה, או על פעולתה המקצועית של המיילדת. תיאור הלידה קצר ומציין את מותה של רחל. כלומר המיילדת לעולם אינה הגיבורה בסיפור, שכן סיפור הלידה המוצג במקרה לרוב מקדם את סיפור העלילה , את אבי הנולד או את הנולד עצמו.
כאמור, המיילדת הראשונה הופיעה בלידתה הקשה של רחל את בנימין, המיילדת ידעה כי מדובר בבן, עודדה את רחל: "אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן" (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק י"ז). המיילדת סייעה לרחל פיזית וכן רגשית. סיפור המיילדות השני במקרא מופיע בספר שמות ופותח בתיאור השעבוד הקשה שמטיל פרעה מלך מצרים על בני ישראל. בין שאר הגזרות מצווה פרעה על המיילדות העבריות להמית את התינוקות הזכרים בשעת לידתם. המיילדות מסרבות למלא את פקודת המלך, שכן מדובר בגזרה המנוגדת למהות עבודתן והיא להביא ל"חיים":"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים..".