עוצמה מוגדרת כיכולת פוטנציאלית להשפיע על התנהגות, לשנות מהלכים, היכולת להשיג מטרות שונות באמצעים שונים, על אף התנגדותם של אחרים, ולשכנע אנשים לעשות דברים שהם לא היו עושים לבדם.

סקירה זו עוסקת ב"עוצמה" וב"השפעה" כמרכיבים הכרחיים לניהול ארגון. הסקירה כוללת את הגדרת המושגים, הגישות והמאפיינים (עוצמה, השפעה, פוליטיקה ארגונית) בהקשר של ניהול, את הדרכים, המרכיבים והתכונות הנדרשות ליצירת עוצמה וליצירת השפעה בקרב מנהלים בארגון.

התכונות החשובות ביותר של מנהל, לשם עבודה ארגונית אפקטיבית הן: התייחסות אישית לצוות שלו, היכולת לאחד את היעדים האישיים והצרכים של חברי הצוות ומטרות הארגון, היכולת ליצור התלהבות לפרויקט עצמו. תכונות אלו נגזרות מעוצמה ויכולת השפעה ולכן מנהל מצליח חייב להיות מודע למקורות העוצמה ולגורמי השפעה שלו במסגרת ניהולו.

מנהל בעל עוצמה הוא מנהל המבצע את תפקידו כהלכה, מנהל פיקח וכישרוני, אך בזה לא די, שכן מנהל בעל עוצמה הוא גם אסטרטג ופוליטיקאי. כמו כן, מנהל בעל השפעה צריך להיות בעל מודעות פוליטית.

תחילה, על המנהל להבהיר בינו ובין עצמו מהם רצונותיו / מטרותיו ולפעול בנחישות להשגתן. בהמשך, מנהל המעוניין בעצמה רבה יותר, עליו להיצמד לזרם המרכזי בארגון, הווה אומר לדבוק בעיסוק המרכזי בארגון, שכן במרכז מצויים מקבלי ההחלטות העיקריים.