שימוש בדימויים, במהלך ההוראה, קיים על מנת להציג טוב יותר את החומר הנלמד ולהעמיק את הבנתו אצל התלמידים. בחירת הדימויים נעשית תוך ההתאמה לבשלות של התלמידים, לתחומי העניין שלהם וכו'

הסקירה מציגה את ההגדרות השונות למושג "מטאפורה", את תפקידיה המגוונים במסגרת תהליך ההוראה והלמידה, שימושיה השונים ואת יתרונות השימוש בה. כמו כן, בסקירה נבחן תפקידו של המורה על פי דימויים מקובלים (המורה כשחקן, המורה כמפקח וכו').

מידת ההסכמה של מורים עם מטאפורות נתונות של הוראה והייתה גבוהה במיוחד לגבי המטאפורות הבאות:
גנן, מדריך טיולים, ציפור המטפלת בגוזליה, באר ששואבים ממנה, פסל העובד בחומר, מפקד המנהיג את חייליו, מנצח על תזמורת, שחקן המופיע לפניו קהל, "סופרמן" ועוד.

בניתוח המטאפורות, על פי ממדי המשמעות של היחסים שהן מבטאות, נמצא כי חלק מהמטאפורות התאים ליותר מגורם אחד, כך למשל הגורם של טיפול ודאגה בא לידי ביטוי במטאפורות כגון: גנן המטפל בצמחים, מציל בחוף הים וכו.
המטאפורות הפתוחות מלמדות בעצם על שני ממדים של תפיסת מקצוע ההוראה: ממד הנתינה המכיל התייחסות לממדי משנה כגון: נתינה שופעת, נתינה סוחטת ותוצאות הנתינה.

הממד של גידול ודאגה לכול אף הוא מתייחס לממדי משנה כגון: הורות, פיתוח, גידול, בנייה ומתן סיוע.
ניתוח מטאפורות על פי עולמות תוכן מלמד כי הקטגוריה השכיחה ביותר, ממנה שואב המורה את עולם הדימויים שלו, מתייחסת לטבע ולאוצרותיו, לאחר מכן נמצאת הקטגוריה של משפחה וידידים. עוד בולטות קטגוריות כגון מנהיגות, מלחמות ומאבקים ועוד.