סקירת ספרות זו דנה בהבדלים בין המוכתר העברי למוכתר הערבי/בדווי לפני קום המדינה ובעשורים הראשונית להקמתה

במהלך תקופת המנדט הבריטי, התעצבה דמותו של המוכתר בצפון ובמרכז. המוכתר עסק רבות בנושאים ביטחוניים, פיקח על הנוודים והרועים  ומנע נזקים ברכוש ובנפש. תפקידים נוספים שנוספו למוכתר היו  מינויים והענקת תעודות יושר.  המוכתר היהודי בעיקר ייצג את יישובו בפני השלטונות הברטים  ובפני המנהיגות הערבית

בשנת 1944 פורטו חובות המוכתר כלפי המנדט, כמו קיום שלום בכפר, גביית הכנסות, מיגור פשיעה, חבלה, נזקים, התנהלות תקינה, לחימה  במחלות, מזיקים ועוד (פורת, 2015).

החוק המנדטורי העתיק למעשה את הוראות החוק העות'מאני וכך גם בתקופת השלטון הישראלי, ממשיך המוכתר לנהל את כל הנושאים האדמיניסטרטיביים הקשורים במשרד הפנים, במשטרה, וביתר המוסדות הממשלתיים (בר, 1969).

המוכתר היהודי היה בדרך כלל אדם משכיל, דובר ערבית, בעל התנהגות מעוררת כבוד.  הוא דאג גם לכלכלת היישוב ודאג להלוואות עבור היישוב היהודי וצמיחתו, הוא היה הנציג הרשמי מול המנדט, גם כאשר היחסים בין היהודים לבריטים היו סבוכים ובעייתיים.