העבודה הנוכחית תעסוק בשאלת גירוש תושבי חאן אל אחמר, האם מקרה חאן אל אחמר מהווה פשע מלחמה  ומהן ההשלכות המשפטיות הנובעות מכך ?

הפקעת מקרקעין היא מקרה בו קיימת התערבות שלטונית  תוקפנית בקניינו של הפרט.

לפי  קמר: "הפקעת מקרקעין היא רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין  על ידי המדינה או מטעמה , על פי רוב כנגד תשלום פיצויים..".

ההפקעה  מובילה  לאיבוד השליטה על הנכס ואיבוד חירותו  של בעל הנכס מפני פלישה והתערבות, כפי שהטיב לנסח השופט מירקל ברע"א 6339/97 : "ביתו של האדם הוא מבצרו". מעבר לאמור עצם ההפקעה גם מובילה לבעיה ופגיעה הכלכלית לבעל הנכס המנושל.

ההפקעה לפי קמר מהווה סלע מחלוקת בין  האינטרס של בעל המקרקעין  לבין האינטרס הציבורי, בין זכות הקניין כזכות יסוד וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו  לבין טובת הציבור.

עבודה זו מגדירה ומסבירה מספר חוקים העוסקים בקרקעות המדינה אשר הכשירו את הפקעתם של חלק גדול מהקרקעות בישראל. חוקים אלה מדגימים מאמץ מודע להרחקת הערבים מאדמתם, העברתם למגזר הכלכלי היהודי, ודיכוי כל תביעה עתידית למולדת פלסטינית. הדיכוי הממושך איפשר למדינה לגבש את הכוח ולהפקיע אדמות ערביות. בנוסף, כיצד מוסדות ישראליים הגבילו את זכויותיהם הקולקטיביות של הערבים. במסגרת העבודה הנוכחית נקשרים התחומים הללו יחד על ידי הצגת את המדיניות בנושא הפקעת קרקעות וסיפוחם לרשות המדינה לאורך שנים, מקום המדינה. הבדיקה תיערך באמצעות ניתוח פרוטוקולים, כתבות וחומרים ארכיונים, חקיקה ופסקי דין. מקרה הבוחן בו מתמקדת העבודה לצורך הצגת המדיניות בנושא הפקעת קרקעות וסיפוחם לרשות המדינה קום המדינה הוא מקרה כפר ח'אן אל-אחמר – כפר פלסטיני במחוז ירושלים בגדה המערבית. סוגיית פינויו של הכפר טרם נפתרה כאשר על אף החלטת בג"ץ המאשרת את פינויו, תושבי הכפר מסרבים להתפנות והממשל הישראלי דוחה את פינוי הכפר

הבדיקה תכלול את השתלשלות האירועים מבחינה תקשורתית ומשפטית  ביחס לפינוי הכפר וכן בדיקת המהלכים לפינוי הכפר לאורם של דיני המלחמה.