מדורי הספורט תופסים כיום מקום מרכזי בעיתונות הכתובה בישראל. המדורים, על שפתם הקולחת, שפע התמונות, הראיונות, הנתונים הסטטיסטיים והפרשנויות, מציגים לפני הקורא את העולם הססגוני של אירועי הספורט

מחקר זה עניינו בהצגת מאפייני לשון ותוכן במדורי הספורט בישראל.

מדורי הספורט שלא כמו בעבר נעשו עובדה יומית קיימת ולכן בעלי העיתונים החליטו להקים תאגיד לעיתוני הספורט השתתפו בישיבה להקמת התאגיד מו"לים ועיתונאים מכל צבעי הקשת הפוליטית. מ"משמר" השמאלי, ועד ה"משקיף" מימין בישיבה זו הם הגיעו להבנות ביניהם וגישרו במידה רבה על מחלוקותיהם. עיתונים נוספים כמו: "דבר", "הבוקר", "ספורט השבוע" גם הם השתתפו בישיבה לתאגד את עיתונאי הספורט.

כתבי הספורט מייחודיים באופן כתיבתם ובצורת התבטאותם ביחס לכתבים אחרים. שפת מדורי הספורט מציגה עולם ציורי, מרגש ויוצא דופן ולכן נכון לבחון את הפרופיל המייצג את לשונם של כתבי הספורט ואת סגנונו ודרך הצגתו של מדור הספורט בישראל.

לצורך הבדיקה נסקרו מאמרים, מחקרים כתבות במדורי ספורט (אשר נלקחו מהארץ, ידיעות ומעריב), אשר דנו, עסקו והציגו את הלשון המאפיינת את מדורי הספורט, את הנושאים הנסקרים ואת המאפיינים העיקריים של מדורי הספורט בישראל.

מן המחקר עולה כי בלשון כתבי הספורט בולט במיוחד השימוש בלשון בוטה ולוחמנית, שימוש במשלב לשוני נמוך הבא לידי ביטוי בעיקר בסלנג. עם זאת לשונם של כתבי הספורט לא חפה משימוש בלשון גבוהה.

כמו כן, נמצא שימוש בולט ועיקרי בלשון ציורית על סוגיה (מטאפורה, סלנג, קלישאה, הגבהה ועוד). ניתן לסכם כי לשון כתבי הספורט הנה לשון ריגושית הרווחת בכתבות הספורט.