בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007 (להלן – החוק העיקרי), נקבע בסעיף 1 –קיימת זכות היוצרים בעת השמעה פומבית של יצירה ובכלל זה מקום בידור ציבורי, מי שמעניק שירותי השמעה או ביצוע של יצירות, אשר זכויות היוצרים בהן שייכות לאחר.

עבודה זו בוחנת את סוגיית הביצוע הפומבי, כאשר דיני זכויות היוצרים בישראל, קובעים כי לא ניתן לבצע בפומבי מוזיקה המוגנת בזכות יוצרים בלא הסכמתו של בעל זכות היוצרים, אלא אם כן ניתנת בתמורה תשלום תמלוגים.

על פי הנתונים המצויים באתר אקו"ם "כיום חברים באקו"ם כ-8,500 יוצרים ישראליים, מלחינים, פזמונאים, מעבדים, סופרים, משוררים ומו"לים למוסיקה. אקום מוציאה רישיונות וגובה תמלוגים מכל הגופים המשתמשים ביצירות: ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, הוצאות ספרים, חברות סלולר, חברות תקליטים, משרדי פרסום, רשויות מקומיות, אולמות שמחה, פאבים, מסעדות ועוד.

התמלוגים נגבים עבור מגוון גדול של שימושים: שידורים ברדיו ובטלוויזיה, השמעות והורדות בטלפונים ניידים, מכירות דיסקים, אתרי אינטרנט, פרסומות, ספרים, הופעות, אולמות שמחה, פאבים, מועדונים, רשויות מקומיות, ריקודי עם, הקרנות סרטים בבתי קולנוע ועוד" .

עבודה זו בוחנת את התועלת הכלכלית במסגרת זכות הביצוע הפומבי. כלומר, האם ההתנהלות של אקו"ם במסגרת זכויות הביצוע הפומבי הנה כדאית לכלל המעורבים, האם כיום בעידן האינטרנט, סוגיית הביצוע רלוונטית וכדאית ?

הבדיקה נערכה על ידי החלוקה לפרקים הבאים:
הפרק הראשון דן בדיני זכויות יוצרים ובכלל זה בסעיפי החוק, ההגבלים בחוק, זכויות יוצרים בכל הקשור ליצירות מוזיקליות והצגת מספר פסקי דין בנדון.

הפרק השני דן בזכות הביצוע הפומבי, מהותו, הגבלים, מטרות וכן מבחני הפומביות והפרשנות בגינם.

הפרק השלישי דן בפעילות אקו"ם ותועלת כלכלית, כלומר פרק זה בוחן האם פעילות אקו"ם וזכות הביצוע הפומבי אכן בעלת תועלת כלכלית ? בכלל זה מתקיים דיון באקו"ם כמונופול המבצע הפליית מחירים.

הפרק הרביעי דן בתועלת הכלכלית לנוכח התפתחות רשת האינטרנט, כלומר האם לזכות הביצוע הפומבי רלוונטיות וכדאיות לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות?

הפרק החמישי מציג דרכי פתרון אפשריים  והפרק השישי מסכם את הסוגייה, תוך העלאת תובנות ומסקנות.