עבודה אקדמית העוסקת בתאוריית הפילוסופיה של החינוך.

השאלה האם ההכרה באחרותו של "האחר" היא יסוד פילוסופי חינוכי מאתגר או מסכן, תלויה כמו תמיד, בפרספקטיבה של השואל, כמו גם של העונה.
אחת הסוגיות המרכזיות במחשבת החינוך הנה זיקת הערגה לעיצוב עצמי ולכמיהה לעיצוב האחר, הנתונה במסגרת השקפה מסוימת על מעמדו של הידע ותכליתה של ההוראה. במסגרת חרושת התרבות שבעולם המערבי המפותח מאבד האני את הניכור ללא-אני, לבלתי-צודק ולכוזב. לאט אובדים גם הרצון והיכולת לשינוי ולמימוש פוטנציאל ההתבטאות הבהירה והמוטעמת, המהווים לא רק תנאי למאבק על ההבנה, העצמיות והחריגה מהמובן מאליו, כי אם שער ראשי המוביל להכרה בלגיטימיות והבנת המשמעות של האחרות של האחר, וכתוצאה מכך בפתיחות לדיאלוג.