עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מוסד עם הארץ ומשמעותו בקרב ממלכת יהודה.
עם הארץ הוא מונח אשר משמעותו השתנתה בתקופה לתקופה. בתקופת המקרא המושג "עם הארץ", התייחס בעיקר לאלו שאינם משתייכים לאליטה שלטונית, בתקופת המשנה "עם הארץ" התייחס ליהודים אשר לא הקפידו על המצוות ובתקופת התלמוד, "עם הארץ" התייחס לאלו אשר לא נמנו עם תלמידי החכמים. בתקופת שיבת ציון, "עם הארץ" התייחס לגויים ואלו השווים ליון נתפסו כ"זרים". ככלל המושג "עם הארץ" לאורך התקופות הגדיר קבוצה חברתית. הקבוצה המקבילה ל"עם הארץ" היה קבוצת ה"חברים, אלו אשר הקפידו על מצוות הדת הטהרה.
העבודה הנוכחית, תבחן את מוסד עם הארץ ומשמעותו בקרב ממלכת יהודה.
בדיקה זו תיערך באמצעות חלוקה למספר פרקים מרכזיים אשר יציגו את המבנה החברתי של ממלכת יהודה לעומת ממלכת ישראל, חורבן ממלכת ישראל ואחריה ממלכת יהודה וכן אנסה להבין כיצד מוסד עם הארץ ומאפייניו באו לידי ביטוי בממלכת יהודה, לאור התהפוכות שכללו את חורבן בית ראשון, חורבן בית שני ותקופת שיבת ציון.
לצורך בדיקה זו אעשה שימוש במאמרים בתחום הנדון וכן מספר ספרים מרכזיים בתחום.
מבוא
פרק ראשון
מבנה החברה במזרח הקדום.
מבנה החברה בממלכת יהודה בהשוואה לזה של ערי פיניקיה.
מוסד "עם הארץ" ומאפייניו לאחר חורבן ממלכת יהודה.
פרק שני
מבנה החברה בישראל וביהודה.
מאפייני מוסד "עם הארץ" ביהודה.
סיכום
ביבליוגרפיה