עבודת סמינריון אשר מטרתה הייתה לבחון כיצד מאפיינת שפת ספרי הילדים בישראל את דמותו של "הילד החריג" כסוג של אחר בחברה?
הספרות המחקרית העוסקת בספרות ילדים, מאפייניה, טיבה והשפעותיה מייחסת חשיבות רבה להתאמת יצירת הספרות לילד ולאחריות החינוכית של היוצר כלפיו. לספרות יש תפקיד חשוב בסיפוק צרכיו האישיים של הילד וביצירת קשריו החברתיים שכן הילד נוטה להזדהות עם גיבורי הסיפור ולחקותם. באמצעות ההזדהות והחיקוי מתגבשת אישיותו וכי למעשיהם של גיבורי הספרות השפעה על העמדות החברתיות של הילד ומכאן גם חשיבותם. מרכיב נוסף ומשמעותי במספרות הילדים הוא השפה כאשר השפה היא המתווכת בין הילד לבין עולם המשמעות הסיפורית ולכן גם על שפת הסיפור להיות תואמת ליכולתו הלשונית של ילד.
מטרתו של המחקר הנוכחי הנה לבחון כיצד מאפיינת שפת ספרי הילדים בישראל את דמותו של "הילד החריג" כסוג של אחר בחברה ?
לצורך בחינת הסוגיה נותחו שלושה ספרי ילדים המותאמים לגילאים 4 – 6 והמתייחסים ל"אחר" בחברה. הניתוח כלל ציטוטים אשר נלקחו משלושת הספרים ("תום החתול הכחול", הברווזון המכוער" ו"פינוקיו") התייחסו לאופן בו השפה מתארת את החריגות, כיצד השפה מתארת את יחס החברה לחריגות ואת יחס החריג לשונותו וכיצד מתואר החריג על פי מאפיינים שונים כגוון: שימוש בפעלים, כינויים, חזרות וכדומה.
ממצאי המחקר מלמדים כי השפה בספרות הילדים מתאפיינת ברובה בסגנון ישיר, בוטה, מעליב אשר איננו מקבל את השונה בחברה, השפה משופעת בכינויים גנאי כלפי השונה ומדישה את חריגותו באמצעות חזרות רבות, פעלים וכינויים. כמו כן, הספר "פינוקיו" נמצא יוצא דופן בהתייחסותו לשונה כאשר התאפיין בשפה עקיפה ומעודנת יותר לעומת שני הספרים האחרים: "תום החתול הכחול" ו"הברווזון המכוער".
1. מבוא
2. סקירת ספרות
3. שיטת המחקר
4. ניתוח והצגת הממצאים
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה