הפרעת קשב וריכוז (ADHD = Attention –Deficit/ Hyperactivity Disorder) מאובחנת בכ – % 5 עד % 10 בקרב ילדים באוכלוסייה הכללית. הפרעה זו מאובחנת בעיקר בקרב זכרים.

הסקירה דנה בהפרעת קשב וריכוז, הגורמים לה, הגישות והדרכים השונות לטיפול בה וממצאי המחקרים השונים.

על פי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, על בעל ההפרעה להיות בעל מספר קריטריונים על מנת שיוגדר כבעל הפרעת קשב וריכוז. על הלוקים להציג מספר סימפטומים התנהגותיים של היפראקטיביות, אימפולסיביות ו או חוסר תשומת-לב, ביותר כבמסגרת אחת ומעל לתקופה של ששה חודשים. הסימפטומים משפיעים על הישגיהם הסוציאליים והאקדמיים של התלמידים. אבחון ההפרעה כולל תצפיות, מידע אודות התלמיד ורשימת התנהגויות של התלמיד
ההתערבויות האפקטיביות לטיפול בלוקים ב- ADHD מיוחסות לטיפול ההתנהגותי, כאשר עורכים דו"ח התנהגותי ללוקים בהפרעה.

הטיפול ההתנהגותי בקרב בעלי ADHD נבחן במסגרת תכנית לטיפול התנהגותי אשר נמשכת 8 שבועות. על פי מומחים, ההתערבות ההתנהגותית הנה יעילה ואפקטיבית כדרך טיפולית בלוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. מנגד, יש הטוענים כי הטיפול ההתנהגותי יעיל פחות מהטיפול התרופתי וכי הטיפול התרופתי עדיף על הטיפול ההתנהגותי, אך מחקרים הוכיחו את יעילות הטיפול ההתנהגותי המקביל בתוצאותיו לטיפול התרופתי.