שיעורי צריכת אלכוהול גבוהים בקרב בני נוער, אך משתנים עקב השתייכות למגזרים שונים, למשל, נוער יהודי, נוער יוצא חבר העמים ונוער מנותק מציג שיעור צריכה גבוה.  בנוסף, סטודנטים צורכים אלכוהול במידה רבה, הסביבה וסטטוס נמוך משפיעים על הצריכה ובישראל הצריכה נמוכה לעומת אירופה.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת מאפייני הבעייתיות המוסרית בשיווק, בפרסום ובמכירת אלכוהול.

מניעת שימוש באלכוהול מתאפשרת באמצעות חקיקה הכוללת את חוק העונשין האוסר "מכירה ואספקה של אלכוהול לקטין" ס' 193 א' (א1.) וכן  אוסר" נהיגה לאחר שתיית אלכוהול (שתייה של  פחית בירה כוס יין או  כוסית משקה חריף גורמת לריכוז של 0.05% אלכוהול בדם ונהיגה במצב זה אסורה ומסוכנת)".

כמו כן, על פי חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב–2012 "לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר, ובכלל זה לשם מסחרי של יצרן של משקה משכר… בעיתון או בכל דבר דפוס אחר המיועדים בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18.

קמפוסים רבים ברחבי ארצות הברית יצרו ויישמו קמפיינים חברתיים שנועדו לתקן את התפיסות שגויות אודות השלכות האלכוהול  ומספר רב של מחקרים מתעדים את ההפחתה בשתייה בסיכון גבוה כתוצאה מכך.

פרסום נשאר הצורה הדומיננטית ביותר של התקשורת, והשפעת ועל התנהגות צרכנים אינה מוטלת בספק  אפשר למצוא ראיות לתפקיד אותו ממלא הפרסום לשתיית אלכוהול . מנגד לפרסום  יש השפעה על הידע, תוחלת, הצריכה, וכתוצאה מכך על מניעת צריכת האלכוהול של צעירים ניתוח פרסום משקה אלכוהולי משתמש בדימויים כדי לקדם את המותג באמצעות מסרים כי  קבלה חברתית מושגת באמצעות צריכת אלכוהול .

תעשיית האלכוהול , פוגעת בזכויות יסוד רבות, כגון פגיעה בזכויותיהם של ילדים והזכויות לבריאות ולחיים, לפיכך גופי זכויות אדם מדגישים כי שליטה באלכוהול היא מרכיב אינטגרלי בהגנה על הזכות לבריאות.