תעשיית הפרסום טומנת בחובה פרסום לא מוסרי הכולל הטעיות, פרסומות ממוקדת  לילדים, ניצול מיני ומגדר, וגם סוגיות של פרסום סמוי

העבודה הנוכחית עניינה בפרסום סמוי, כאשר פרסום סמוי מוגדר כשילוב של מותגים או מזהי מותג בתקשורת המשודרת בתשלום.

שאלת המחקר בוחנת מהם מאפייני הבעייתיות המוסרית בפרסום סמוי. בדיקת השאלה המחקרית מעלה דילמה מוסרית לפיה מצדו האחד של המתרס עומד ציבור הצרכנים והילדים אשר ניזוק מהטעייה וניצול ומהצד השני עומדת תעשיית המסחר (ובעלי עניין נוספים) אשר מגלגלת מחזורי ענק בזכות ציבור צרכני זה וכי שינוי במאזן הכוחות, ישפיע משמעותית על מחזור המכירות שלה.

כלומר, המוסריות והאפקטיביות של פרסום סמוי מצויה במחלוקת, אך הפרסום הסמוי עדיין ממשיך להיות בשימוש על ידי מפרסמים כחלק בלתי נפרד מסרטים או דרמות טלוויזיה על ידי השחקנים בסרטים או דרמות. הדיון מתייחס לסוגיה מבחינה מוסרית, חוקית וכלכלית.

מבנה העבודה יכלול שישה פרקים מרכזיים והם:
1. היסטוריה של עולם הפרסום: הטלוויזיה הישראלית והתפתחותה החל משנות ה-60 ועד ימינו וכן הצגת השינויים שהתחוללו בתעשיית הפרסום בישראל

2. סקירת מושגים: מיקום מוצר, תת סיפי ופרסום סמוי והצגת מקרה הבוחן הוא סרטו האחרון של גיימס בונד: "SkyFall". הסרט טומן בחובו פרסום מוצרים באופן סמוי כמו רכב- הונדה/יגואר/לנד רובר/ אסטון מרטין, ביגוד- טום פורד/ קאטר-פילר, בירה: הייניקן ויהלומים – סברובסקי. הסרט צולם באנגליה.

3. ריסון עצמי: הצגת עולם הפרסום במדיה הקולנועית וניתוח הסרט "SkyFall" , בבחינת שיקולי המפיק בהכנסת אלמנטים של פרסום (ביגוד, משקפי שמש, בירה) ומדוע פורסמו מוצרים מסוימים ולא אחרים.

4. ריסון חיצוני: סקירת החוק הישראלי והחוק הבריטי, תוך התייחסות למגבלות הפרסום הסמוי בטלוויזיה וכן בקולנוע.

5. ניתוח מוסרי: מענה על שאלת המחקר באמצעות מודל השלבים של אביבה גבע מנקודת ראותו של היצרן ונקודת ראותו של הצרכן

6. דיון ומסקנות: החידוש והצעות לשיפור המצב הקיים.