בשנים האחרונות עסקה התקשורת בישראל בשתי פרשיות של הטרדה מינית ושל ניצול מעמד של אנשי ציבור מן השורה הראשונה בישראל. פרשיות אלו זכו לחשיפה תקשורתית ועצומה, אך בפועל מעטים יודעים כי רוב מקרי ההטרדה המינית במקום העבודה אינם מגיעים כלל למיצוי משפטי, בשל חסמים פסיכולוגיים ומבניים המקשים על המתלוננות

המחקר הנוכחי בחן כיצד תופסים גברים נורמטיביים את המאפיינים של גבר מטריד וכיצד הם תופסים אותו ברמה השיפוטית.

הטרדות מיניות היו קיימות מאז ומעולם אך חקיקת חוק כנגדן עלתה רק בשנים האחרונות. נשים אשר הוטרדו מינית לא יכלו לפנות לעזרה חוקתית והדבר מתבטא אף כיום מסיבות אחרות כגון בושה, פחד והשפלה, לפיכך פתרון בעיית ההטרדות המיניות לא פשוט.

אני סבורה כי פתרון הבעיה נעוץ באוכלוסייה המטרידה ולא להיפך, נזקקת הבנה של הסיבות לאירועים מטרידים אלו אשר בסופו של דבר יוצאים לפועל ופוגעים בפרט ובחברה. לשם כך מתבקשת בדיקה עמוקה ומשמעותית לאיזה סוג של גברים אשר מטרידים ומה משפיע עליהם .

מטרתה של העבודה היא לבחון גברים בניסיון להבין את תפיסת המטרידים באשר להטרדות מיניות ואף אפשרויות לגלות גברים אלו לזהות את הגורמים המשפיעים על גברים להיותם מטרידים . שאלת המחקר בעבודה כיצד תופסים גברים נורמטיביים את המאפיינים של גבר מטריד וכיצד הם תופסים אותו ברמה השיפוטית.

ההשערות הנגזרות משאלת המחקר הן-

1.  סטודנט פחות מזהה את התנהגות המטריד מהעובד , (הסטאטוס משפיע )
2. אם הסטאטוס משפיע אז סטודנטים יבחינו פחות בין הגרסאות (גרסה א מטריד , גרסה ב לא מטריד ).

השאלה המחקרית נבדקה בקרב 40 גברים , 20 מהם סטודנטים ו20 מהם גברים עובדים בתחומים שונים , רובם מאזור הצפון  , הגילאים של המשתתפים במחקר נעים בין 20-40 כאשר הממוצע הוא 30.

כלי המחקר היה שאלון המורכב מ 15 פריטים  , הכוללים סולם בן  5 דרגות של מידת הסכמת המשתתף. הפריטים חולקו בין פריטים חיוביים ופרטים שליליים .

ההשערות הנבדקות היו כדלהלן:

1. השערה ראשונה : יימצאו הבדלים בין סטודנטים לעובדים בתפיסת החיובית כלפי המטריד
2. השערה שנייה :  יימצאו הבדלים בין סטודנטים לעובדים בתפיסה החיובית כלפי הלא מטריד
3. השערה שלישית : יימצא הבדל  בתפיסה החיובית כלפי מטריד לעומת לא מטריד בקרב העובדים וכן בקרב הסטודנטים