עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת כיצד רכישת השכלה אקדמאית כמקור להעצמה, משפיעה על תחושת הקונפליקט בתפקיד האימהי בקרב אימהות חד-הוריות.

מנקודת מבט סוציולוגית בחברה הישראלית במאה העשרים נשים וגברים כאחד התחנכו בהסתמך על יסודות המשפחה הגרעינית; הכוללים שני הורים אשר מגדלים את ילדיהם המשותפים בהרמוניה. דגם זה מייצג את המבוגר הנורמטיבי במדינת ישראל על פי התפיסה הרווחת. אך,מה קורה כאשר מסיבות שונות המשפחתיות הנורמטיבית הזו איננה מתקיימת בחיי הפרט? כיום, במאה העשרים ואחת קיימים מגוון רחב של דגמים המשמשים כמשקי בית בעולם המערבי המכנים עצמם כ"משפחה". מתוך כך, אתמקד בדגם הספציפי המכונה "משפחה החד הורית", בדגש על האמהות החד הוריות, אשר מנתקות עצמן מהדפוס המסורתי, מתוך בחירה או לא, באמצעות המשכיות של המשפחה ללא זוגיות.
עבור אימהות רבות, הן דו-הוריות והן חד-הוריות, טוענת ליבליך שחוויית האימהות היא מעין הגשמה של חלום,התגלות מיסטית או דתית, מלאה בסמלים וסימנים. לטענתה נשים אלו חוות אושר פלאי אשר מלווה ברגשות עזים ואהבה אינסופית כלפי ילדיהן ומגדירות זאת כ"דבר הכי טוב שקרה להן בחייהן". יחד עם זאת, פרוני מראה כי כבר מימי בראשית ועד היום נתפס מעמד האם כנושא עימו דילמות ורגשות מעורבים. בתקופת התנ"ך ישנם סממנים של סבל אצל האם: "הביטוי "בעצב תלדי בנים" (בראשית ג , טז) מבטא הכרה קדומה בעובדה שחוויית האמהות כרוכה גם בצער". מבחינה נפשית, הדימוי של האישה ,במתכוון או לא, הולך ומתמעט. כאשר האישה הופכת בעיני החברה ובעיני עצמה לאם, והדימוי הנשי שלה פחות מורגש והאישה אף עלולה להרגיש במקרים רבים שהחירות "נלקחה ממנה".
בהמשך לכך, ריכטר גורסת כי רוב בני-האדם,במודע או לא, חיים אפוא ב"מערכת חיים כפולה". מצד אחד התחום הביתי,המשפחה של הפרט ומצד שני התחום החיצוני שיכול לבוא לידי ביטוי בעבודה,קריירה, התפתחות מקצועית, רצון להצליח וכדומה. בהתאם לרעיון זה, המחקר הנוכחי יערך על אימהות חד-הוריות הלומדות במכללה האקדמאית תל חי אשר ממוקמת באצבע הגליל, בפריפריה. מחקר זה יעסוק בהתנגשות של האם החד-הורית אשר צפה ועולה אל מול הבחירה לרכוש השכלה גבוהה ובכך לממש עצמה.