בעקבות נסיגתה של המדינה באספקת רווחה בסיסית לכלל האוכלוסייה, נכנסים גורמים קליינטיסטים התופסים את מקומם של השירותים הציבוריים.

עבודה זו בוחנת כיצד השפיעו תהליכי ההפרטה בתחום שירותי הסיעוד על הקשישים בישראל?

תהליכי ההפרטה בישראל בכלל ובמערכות הרווחה השונות בפרט תופס תאוצה בשנים האחרונות, מדובר בשירותי חברתיים אותם התחייבה המדינה לספק, אולם בשל יישום המדיניות בהפרטה, קיימים שירותי רווחה רבים שהממשלה או הרשויות המקומיות, שכאמור, מחויבות לספק, מותירות אספקת שירותים אלה בידי ארגונים לא ממשלתיים.

במסגרת עבודה זו נבחן משטר הרווחה במדינת ישראל , ההפרטה בישראל ובעולם והקשר בין מגמות ההפרטה לבין מדניות הרווחה ובכלל זה שירותי הסיעוד עבור הקשישים בחברה הישראלית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי במדינות רווחה המדינות הדמוקרטיות היום ממלאות כולן ברמה זו או אחרת תפקיד בתחום הכלכלי חברתי במדינה. במסגרת תפקיד זה, הן רואות עצמן אחראיות לאבטחת שירותים חברתיים שונים המבטיחים את מימוש זכויותיו החברתיות של הפרט.

הדיון האמיתי מתמקד בהיבט המעשי של היקף הענקת הזכויות ורמת השירותים החברתיים כלכליים אותם מציעה המדינה לתושביה ולא בוויכוח העקרוני על עצם תפקידה של המדינה במתן זכויות אלה. הענקת שירותים חברתיים כלכליים על ידי המדינה, משמעה מימוש זכויותיו החברתיות של כל פרט במדינה. חשוב להבחין בין השקפת עולם חברתית כלכלית שהיא התאוריה המנחה את קובעי המדיניות לבין מדיניות חברתית כלכלית שהיא דרך הפעולה המבוצעת בפועל.