סקירת הספרות הנוכחית עניינה בכוחה של טענה המניעות כהגנה מפני תקיפת המכרז-רצוי ומצוי.

"מניעות היא חלק מדיני תום הלב, ולכן מכונה גם מניעות על סמך הבטחה או יושר, כלומר מי שנותן הבטחה לזולתו בידיעה שהלה מתכוון לפעול על פיה ומשנה את מצבו, אין לו חזרה ממנה. בנסיבות אלו, התעלמות מההבטחה בעתיד לא תתקבל על ידי בית המשפט"
דוקטרינת ההשתק השיפוטי ותורת המניעות מקורה בדיני היושר האנגליים, ומשמעותה היא "חסימת בעל דין מהעלאת טענות מסוימות בהליך שיפוטי, אפילו מוצדקות הן לגופן, בשל התנהגותו בהקשר לסוגיה הנדונה שדבק בה פגם".
דוקטרינת ההשתק השיפוטי נובעת ממקורות ערכיים שונים. מקור אחד הוא עקרון תקנת הציבור, האיסור על שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, ותורת תום הלב. המטרה העומדת בבסיסה של דוקטורינה זו היא מניעת פגיעה לא ראויה בבעל הדין, מנהעת פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי, באימון הציבור במערכת המשפט, וכן למנוע ניצול לרעה של בתי המשפט. דוקטרינת ההשתק השיפוטי משתלבת בעקרון תום הלב אשר חדר לכל תחומי המשפט – המהותי והדיוני כאחד: "תורת תום הלב קנתה לה שביתה בכל ענפי המשפט האזרחי. היא היכתה שורשים במשפט המהותי. היא מתפרשת כיום גם על פעולות משפטיות בעלות אופי דיוני: עיקרון תום הלב חל בסדרי הדין. חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב. עליו לפעול כאדם סביר והוגן בנסיבות המיוחדות של המקרה".