קופות הגמל הן מכשיר חיסכון ייחודי לישראל, והן משלבות מאפיינים של קרן פנסיה ושל קרן נאמנות. "קופת גמל" הוא שם כללי לקבוצה של מכשירי חיסכון פנסיוניים לטווח בינוני וארוך", כאשר ועדת בכר אפשרה לחוסכים את האפשרות לעבור בין קופות גמל ללא קושי רב.
מטרת העבודה הייתה לבחון האם קיים קשר בין בעלות הקופה, זהות מנהל ההשקעות, היקף הנכסים ורפורמת בכר לתשואת הקופה, מדד הסיכון ונזילות הקופה.
הרפורמה בענף קופות הגמל כללה את הפרדת קופות הגמל מהמערכת הבנקאית ואפשרות רכישת קופות הגמל על ידי חברות פרטיות. ועדת בכר אשר התכנסה לראשונה בשנת 2004 מצאה כי ניגוד העניינים והריכוזיות במערכת הבנקאית מובילה לתשואות נמוכות במידה רבה ועל מנת לייעל את שוק ההון ולהוביל לעלייה בתשואות יש לנתק את קופות הגמל באופן הדרגתי מהמערכת הבנקאית. למרות היתרונות בתחרותיות שנוצרה, גם נרשמו הבדלים מהותיים בתשואות ו בטווח הקצר.
על רקע חשיבותן של קופות הגמל בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, ועל רקע וועדת בכר יש חשיבות למחקר עדכני המתמקד בקופות הגמל בישראל.
העבודה הנוכחית תבחן את הקשר בין בעלות הקופה, זהות מנהל ההשקעות , היקף הנכסים ורפורמת בכר לתשואת הקופה, מדד הסיכון ונזילות הקופה.
משתני המחקר המסבירים הם תשואת קופת הגמל שנתי ( מנוכה ממוצע כלל הקופות בשנה נוכחית), מדד סיכון – סטיית תקן נעה של התשואות ו-מדד נזילות הקופה והמשתנים המסבירים הם בעלות בנקאית/פרטית, זהות מנהל הקופה , הרכב הנכסים , גובה דמי ניהול הקופה ו-תשואת מדד מניות בנקים.
ממצאי המחקר מעלים כי לסטטוס הבעלות אין השפעה מובהקת על התשואה, הנזילות והסיכון של קופת הגמל. קיימים משתנים נלווים אשר בהחלט משפיעים ובכלל זה נמצאו הקשרים הבאים: קיים קשר שלילי בין תקופת משבר של 2008 לתשואת קופת הגמל, מספר מנהלי השקעות תורמים לירידה ברמת הסיכון של קופת הגמל אותה הם מנהלים וזהות מנהל ההשקעות, גובה דמי הניהול ושיעור צבירת הנכסים, תורמים לירידה ברמת הנזילות של קופת הגמל אותה הם מנהלים.
מבוא
1. סקירת הספרות
1.1 רפורמת בכר
1.2 השפעת רפורמת בכר על תשואות קופות הגמל
1.3 התפתחות דמי הניהול בישראל
1.4 השפעת דמי הניהול על הביצועים של קופות הגמל
1.5 מנהל קופת הגמל
1.6 שאלת המחקר והשערות המחקר
2. השיטה
2.1 מדגם החברות במחקר
2.2 הליך המחקר
2.3 משתני המחקר
2.4 כלים בהם בוצע עיבוד המחקר
3. תוצאות
4. דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
נספחים