הריכוזיות הגבוהה בשוק ההון הישראלי ובבנקים הובילה להקמתה של ועדת בכר, אשר מטרתה הייתה, מציאת דרכים לרפורמה בשוק ההון ככלל ובענף קופות הגמל בפרט..

עבודה זאת מטרתה לבחון את השפעת רפורמת הביזור בשוק ההון על כדאיות ההשקעה בקופות גמל .

ענף קופות הגמל בהיותו מצוי בשליטה בנקאית מוחלטת סובל מריכוזיות וניגודי עניינים, שהרי המערכת הבנקאית שולטת על מרבית קופות הגמל , היא גם הבעלים, מתפקדת כיועצת וכו . ריכוזיות זו וניגוד העניינים איננה מטיבה עם שוק ההון הישראלי ועם משקיעיו וכן איננה מהווה השקעה כדאית קופות גמל בנקאיות במידה רבה.

בעקבות רפורמת הביזור בשוק ההון נכנסו לתוקף בשנת 2006 תקנות חדשות הנוגעות להשקעות בקופות גמל כאשר השינוי הרלוונטי הוא אפשרות רכישת קופות הגמל של הבנקים ע"י גופים פרטיים.הפרדת קופות הגמל מהבנקים באופן הדרגתי ורכישתן על ידי חברות פרטיות יוצרת תחרות בשוק ההון ובענף קופות הגמל ותחרות זו מובילה לתשואות גבוהות יותר ומכאן שההשקעה בקופות הגמל הופכת לכדאית יותר.

לאור המלצות ועדת בכר והתקנות שהותקנו בעקבותיה נגזרת השערות המחקר הבאה :הביזור בענף קופות הגמל יוביל לכדאיות גבוהה יותר להשקעה בקופות הגמל בבעלות החברות הפרטיות לעומת קופות הגמל הבנקאיות.

לצורך בחינת הסוגיה הנדונה הוצגו תשואות של קופות גמל בבעלות שלושת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי ודיסקונט) ותשואות של קופות גמל בבעלות חברות פרטיות ( אקסלנט נשואה, אנליסט). נבחנו תשואות נכון לחודשים נובמבר –דצמבר טרם יישום ההמלצות וחודשים ינואר –פברואר 2006 לאחר יישום ההמלצות על מנת לבחון את הכדאיות בעקבות המלצות ועדת בכר.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הרפורמה בענף קופות הגמל כללה את הפרדת קופות הגמל מהמערכת הבנקאית ואפשרות רכישת קופות הגמל על ידי חברות פרטיות. ועדת בכר אשר התכנסה לראשונה בשנת 2004 מצאה כי ניגוד העניינים והריכוזיות במערכת הבנקאית מובילה לתשואות נמוכות במידה רבה ועל מנת לייעל את שוק ההון ולהוביל לעלייה בתשואות יש לנתק את קופות הגמל באופן הדרגתי מהמערכת הבנקאית . לצורך בדיקת כדאיות ההשקעה בקופות הגמל לאחר יישום הרפורמה לעייל הוצגו תשואות (בנקאיות מול פרטיות) טרם יישם הרפורמה ולאחר יישום הרפורמה .