ריטלין נחשבת לאחת התרופות הוותיקות ביותר ברפואת ילדים, הנמצאת בשימוש כבר עשרות שנים וניתנת למיליוני ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בכל העולם. באשר למידת יעילותה של התרופה הרי שניתן לראות כי קיימים חילוקי דעות.

העבודה הנוכחית דנה בטיפול בריטלין בקרב ילדים עם ADHD ויעילותו.

אף שקיימות כמה תרופות לטיפול בהיפראקטיביות, התרופה המקובלת ביותר, הנרשמת ל מרבית מן הילדים המטופלים, היא הריטלין (Ritalin-Methylphenidate), תרופה מעוררת הפועלת על מערכת העצבים המרכזית (החומר מתילפנידייט, שממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית, בעוצמה רבה, וממריצה את פעולתו). המצדדים בדרך זו טוענים כי התרופה עוזרת להרגיע את הילד ומאפשרת לו ללמוד.

ההנחה שלפיה קו ההגנה הראשון והיחיד לטיפול בבעיה מתמשכת בקרב ילדים הוא תרופה, ומעוררת מחלוקת רבה הן בקרב ההורים והן בקרב אנשי המקצוע העוסקים בתחום. לטענת החולקים על הגישה התרופתית המקובלת, הריטלין הוא טיפול פשטני לבעיה מורכבת ונרשם במקרים רבים מדי ובקלות רבה מדי.

עבודה זו דנה באספקטים השונים של הפרעת הקשב , העבודה בודקת מה מידת היעילות של הטיפול באמצעות ריטלין בילדים עם הפרעות ADHD_.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ריטלין נחשבת לאחת התרופות הוותיקות ביותר ברפואת ילדים, הנמצאת בשימוש כבר עשרות שנים וניתנת למיליוני ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בכל העולם.. באשר למידת יעילותה של התרופה הרי שניתן לראות כי קיימים חילוקי דעות.

נטילת ריטלין גורמת למספר תופעות לוואי שליליות. תופעות נפוצות אך חולפות קשורות לדופק מהיר, בחילות וכאבי ראש; תופעות נפוצות וקבועות, אך כאלו שניתן לחיות עמן, כוללות ירידה בתיאבון, ירידה במצב הרוח לאחר תום זמן ההשפעה של הכדור, חוסר שקט ופגיעה בשינה. הטיפול התרופתי חייב להיבחן בקפידה, הוא חייב להיות מלווה בפיקוח רפואי צמוד , ומעקב תקופתי אחר בריאותו של הילד כמו גם ביחס דפוסי התנהגותו של הילד ובטיפול תומך בבית ובבית הספר.