שנתו הראשונה של המורה המתחיל בהוראה הנה מצד אחד שנה דרמטית וטראומטית ומצד שני זוהי שנה בעלת חשיבות מכרעת בקביעת המשך פעילותו המקצועית בתחום ההוראה.

סקירה זו מתמקדת בבחינת תוכניות הכניסה להוראה (ליווי בקליטה, התמחות בהוראה- סטאז') ויעילותן בקליטתו של המורה המתחיל. כמו כן, הסקירה מרחיבה באשר לקשיים הרבים בפניהם עומדים מורים מתחילים.

מורים מתחילים מדווחים על תחושת הלם כקושי בולט אצל מורים אחרים אך אינם מדווחים על תחושה זו כקושי בולט בעבודתם, תחושה שאולי קשה להם לדווח עליה, אולי היא זרה להם ואולי מודחקת. עם זאת "תחושת הלם" בפגישה עם "המציאות הבית ספרית" נמצאת כמנבאת העיקרית את תחושת התסכול האישי והרצון לעזוב את המקצוע אצל מורים מתחילים.

תכנית ההנחיה התפתחה בעקבות התוכנית המכוונת למורים מתחילים. ההבדל בין התכניות, הוא שהתכנית המכוונת מספקת תמיכה זמנית למורה המתחיל. במסגרת התכנית המכוונת,   המורה החדש מקבל אינפורמציה על השיטות, על המדיניות ועל הפרוצדורות הבית ספריות בתקופת זמן קצרה ומוגבלת. תכנית  ההנחיה, שבאה בעקבותיה מספקת תמיכה שיטתית ממושכת התומכת במורים המתחילים החל מהיום הראשון לעבודתם בבית הספר ולמשך השנים הראשונות שלהם בבית הספר.

מחקרים שונים מציעים דגמים שונים של ליווי מורים מתחילים ומתעדים את השינוי המתרחש תוך כדי התאקלמות המורה המתחיל בעבודתו. המחקרים בנושא ליווי המורה המתחיל עוסקים בשלוש נקודות מבט : המצב ההתחלתי של המורה, מערך התמיכה והשינוי לקראת סיום שנת הלימודים הראשונה.

תכנית הכניסה להוראה החדשה אשר יצאה לדרך  הייתה "שנת ההתמחות בהוראה"  כאשר עיקר השינוי בינה לבין תוכנית ההכשרה המפורטת לעייל, היה הוספה של שנת התמחות בהוראה בבתי ספר על יסודיים בשנת הלימודים השנייה ביחידה להכשרת מורים . תכנית זו כוללת הדרכה צמודה , כאשר המורה המתמחה נחשב  למורה מין המניין .