חוקרים שבחנו את דפוסי הייצוג של מיעוטים באמצעי המדיה השונים, הבחינו בכך שבדרך כלל ישנה התעלמות מקבוצות מיעוטים והן נעדרות מהסיקור החדשותי  אך יחד עם זאת כאשר נערך סיקור על קבוצת המיעוט הוא על פי רוב בנושאים שליליים כגון: פשע, אלימות, מהומות וכדומה וישנו שימוש נרחב בדעות קדומות וסטריאוטיפים.

מחקר זה בוחן את אופן ייצוג ערביי ישראל בתקשורת הישראלית הכתובה במסגרת המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" שהתקיים בעזה.

השוני בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בישראל מתבטא במספר אופנים כגון: דת, לשון, תרבות, ריכוז גיאוגרפי וזהות לאומית וישנם פערים חברתיים- כלכליים בין שתי האוכלוסיות

חוקרים טוענים שישנה מגמה הגמונית לשמר את הפערים כפי שהם וזאת בכדי לשמר את השליטה היהודית במדינת ישראל, הם מתארים כיצד העיתונות הישראלית נשלטת על ידי "הגמוניה ציונית" ומכאן נובע שסיקור הקונפליקט בין יהודים לערבים בארץ ישראל יושפע מעמדה זו.

הסיקור אודות ערביי ישראל הוא מזערי וגם כאשר מוצג הערבי כקורבן, ניתן לראות כי הוא גם מוצג כגורם המבקר את הממסד הישראלי והתנהלותו.  כלומר הערבים ככלל מוצגים כגורמים הפועלים נגד ישראל.

כמו כן, בקרב העיתונים המסקרים את ערביי ישראל לא נמצאה, לרוב אמפטיה כלפי מצבם ואין תחושת אחדות גורל בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת הערבית. שתי האוכלוסיות מוצגות משני צידי המתרס, כאשר הערבי נתפס  לרוב כאויב ישראל.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ייצוג ערביי ישראל בעיתונות הכתובה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

בדיקה זו נערכה באמצעות קביעת קריטריונים שונים לבחינה וניתוח כדלהלן:  הגוף המוצג בכותרת, שימוש בשמות תואר בכותרת, שימוש בביטויים סטריאוטיפיים בכותרת, סיקור ערביי ישראל, היקף , אופי, היקף, יקום, שימוש בשמות תואר, כינוי ערביי ישראל, ושימוש בלשון אלימה.

הבדיקה נערכה בקרב מדגם של  37 כתבות:  12 כתבות מעיתון ידיעות אחרונות ו 25 ידיעות מעיתון הארץ.

השערת המחקר:: ייצוג ערביי ישראל בעיתונות הכתובה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" יתקיים בצורה סטריאוטיפית ומכלילה.