ביום ה-27/12/2008 החל מבצע עופרת יצוקה. מטרת המבצע הייתה להוביל לשיפור המציאות הביטחונית של תושבי דרום הארץ, אשר סבלו וסובלים הרבה שנים מירי טילים לעברם. במהלך המבצע שיגר חמאס אלפי טילים לעבר דרום ישראל, אשר הביאו לפציעתם ולמותם של תושבים.
עבודת סמינריון זו בוחנת את השפה, התיאורים והדימויים החזותיים בהם השתמשו כותבי הכתבות בסיקור ערביי ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה ושבוע לאחר סיומו 24.1.2009-27.12.2008.
ביום ה-3/1/2009 נכנס צה"ל לצפון רצועת עזה. המבצע החל בהפצצות אוויריות מסיביות על מטרות שזוהו עם החמאס ועם הגיהאד האסלאמי ונמשך בפעולה קרקעית רחבת היקף בעומק הרצועה. המבצע חולל הרס רב בעזה וגבה מחיר כבד במיוחד בצד הפלסטיני, כאשר נהרגו למעלה מאלף בני אדם ובניינים ומתקני תשתית רבים נחרבו עד היסוד.
על פי אומדן סוכנויות הסיוע, קרוב למאה אלף פלסטינים נותרו חסרי בית בתום הקרבות. ההרס ושיעור הנפגעים הגדול בעזה לעומת המספר המצומצם של נפגעים וההרס לרכוש בצד הישראלי ממחישים את הפער בין הישגי שני הצדדים. עם זאת, ירי הטילים המתמשך מצד ארגוני הטרור בעזה והימנעותה המתמשכת של המדינה המותקפת מתגובה צבאית רחבת היקף יצרו יחדיו חזקת הצדקה להחלטתה של ישראל לצאת למבצע צבאי כאמצעי אחרון.
כעבור עשרים ושניים ימי לחימה הכריזה ישראל על הפסקת אש חד־צדדית, שנכנסה לתוקף ב־18 בינואר 2009.
במסגרת העבדה הנוכחית קיימת בחינה של השפה, התיאורים והדימויים החזותיים בהם השתמשו כותבי הכתבות בסיקור ערביי ישראל במהלך מבצע עופרת יצוקה ושבוע לאחר סיומו 27.12.2008-24.1.2009..
הטענה המרכזית היא שייצוג ערביי ישראל בעיתונות הכתובה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" התקיים בצורה סטראוטיפית ומכלילה.
1. מבוא
2. ממצאים
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה
5. הכתבות