הקולנוע העוסק בשואה מציג דימויים נשיים אשר שחקו תפקיד חשוב בייצוג שואה, הם מיצגים את ממדי הסטייה של פשעי נאצים ואת אכזריותם. מנגד מוצגת סולידריות נשית, אחווה נשית וייצוג פמיניסטי אשר גרם לנשים להפוך מפסיביות לאקטיביות.

עבודה זו עוסקת בייצוג ניצולות השואה בקולנוע. מטרת המחקר באה לבחון כיצד מיוצגות ניצולות שואה בסרטי שואה בקולנוע הישראלי.

ייצוג נשים בשואה מלמד על נשים לוחמות, מתנגדות, כגון המקרה של חנה סנש . ה גיבורות בסרטי שואה הן יפות, גיבורות, אלטרואיסטיות, רחומות, אידיאליסטיות, מלאות תקווה, צנועות ואופטימיות. עוד עולה כי דמויות נשיות מוצגות כמטפלות, אדיבות, ואמפתיות, וכגואלות פוטנציאליות של עולם שהשתגע .

בסרט רשימת שינדלר הדפוס האופייני ליחסי זכר ונקבה מוצג לסירוגין בין ההתעללות ופיתוי העוזרת היהודייה היפה. היהודייה מתמודדת עם מפקד סדיסט אשר מחד מביע כלפיה שאת נפש ומאידך נמשך אליה.

הקולנוע הישראלי עוסק בנשים ניצולות שואה, נשים שאולצו לעסוק בזנות, נשים המפגינות התנהגות מינית בוטה, משמשות כאובייקט מיני, נשים לא יציבות נפשית וחולות נפש, נשים המוצבות במרחב הביתי, נשים שאינן מסוגלות לתפקד מבחינה חברתית, למשל בסרט "הקיץ של אביה".

מטרת המחקר באה לבחון כיצד מיוצגות ניצולות שואה בסרטי שואה בקולנוע הישראלי.

בדיקה זו תיערך באמצעות סקירת ספרות אשר תדון בהתמודדות האישה בשואה ובקולנוע ובבחינת ייצוג ניצולת השואה בסרטי קולנוע ישראלים.