התקשורת משחזרת תפקידים פטריארכליים מסורתיים של חיילים ונשים. כמו כן, הסיקור התקשורתי מתאים עצמו לסטריאוטיפ הנשי.

סקירת ספרות זו מתמקדת בשאלה כיצד מוצגות נשים בצה"ל בתקשורת.

המשטר המגדרי מתייחס לדרכי ארגון ממוסדות, היוצרות אי שוויון בעמדות שתופסים גברים ונשים וכן לאינטראקציות ביניהם, כפי שהן מובנות על ידי יחסי מגדר ממוסדים.
הטיעון העיקרי בנושא זה הוא כי המשטר המגדרי של צה"ל, מקיים ומנציח את התפקיד שיועד לנשים כדבר מובן מאליו – להיות "עזר שכנגד" .
הצבא מעדיף את הגברים, שואף להתמקד במהות ונשען על כוח המחשבה והתכנון. ומאחר שנשים הן בעיקר גוף וצורה, הרי נגזר עליהן להידחק לשולי ההוויה הצבאית ולקבל תזכורות חוזרות ונשנות לכך שאפשר לוותר עליהן .
החיילות לכודות בשירות צבאי שבו נדרש מהן להיות נחמדות, נטולות יכולת חשיבה או פוטנציאל לתרומה משמעותית, או במילים אחרות – קישוט.

סקירת ספרות זו דנה בשאלות לפיהן : כיצד חיילות מסוקרות בהשוואה לחיילים?& כיצד צה"ל מציג צילום ופרסום של חיילות?& כיצד ייצוג חיילות קרביות בתקשורת נתפס בקרב החברה הישראלית?