מיקומה של הקהילה הגאה בקרב תוכניות מציאות הינו נושא מעניין ובהחלט בעל רבדים רבים אשר ניתנים לפירוש שונה על-ידי כל אדם.

.עבודת סמינריון זו בוחנת את ייצוג הקהילה הגאה בתכנית המציאות – האח הגדול.

בשנות התשעים של המאה העשרים חלו שינויים ניכרים במעמדה של הקהילה ההומו-לסבית בישראל. מקהילה שנמצאת עמוק בארון, הפכה זו לקבוצה בעלת נראות גדולה למדי.
התפתחויות בזירה המשפטית היו חלק משמעותי בשינויים אלה, וסיפקו את כמה מרגעי השיא במאבק ההומו-לסבי לשוויון. אחד הביטויים המרכזיים לנראות של הקהילה הם מצעדי הגאווה, אשר החלו בשנות ה-20 ומתקיים מידי שנה בשנה וכן הופעתה באמצעי התקשורת למיניהם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את דמותה של משתתפת לסבית , משתתפת תוכנית המציאות "האח הגדול" לעומת דמותו של משתתף הומוסקסואל אשר השתתף ב"אח הגדול" בעונה שלפניה.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים ,ספרות רלוונטית וניתוח תכנית הריאלטי "האח הגדול".

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי תוכניות הריאליטי ובראשן האח הגדול מקדשות את הסדר החברתי הקיים ומדגישים מה מותר ומה אסור. האקטים הללו מסמנים את הגבולות החברתיים הקיימים ומכאן ניתן לטעון כי הצופים יראו מתוך תפיסה רדיקלית-שמרנית בקיומם של הפערים החברתיים הקיימים כדבר קיים ונורמאלי שאותו אסור לערער ולאתגר . בפועל, אחת הדמויות הנידונות מנסה לחצות גבולות אדומים, אך היא נתפסת כ"סוררת", כדמות "בעייתית", כלסבית מוחצנת" ועוד. הדמות השנייה לא מנסה לחצות קווים אדומים אך עדין נתפס בעייני חבריו לבית נתפס "כחם", "נחש", "רע". שניהם מעוררים רגשות שליליים ואנטי בקרב הקבוצה.