עם עלייתן של תכניות המציאות, מחקרי התקשורת התמקדו בהופעת ייצוגים חדשים וסטריאוטיפים. בהשתתפות של אנשים רגילים במצבים שונים. תוכניות אלה מציגות זהויות, יחסים חברתיים, גיוון, ייצוגים של נשים, מיעוטים אתניים וסטריאוטיפיים . העבודה הנוכחית בחנה כיצד מוצג הציבור הערבי בתכנית הריאליטי "האח הגדול"?
בחינת ייצוג ערבים ישראליים בתוכניות טלוויזיה מעלה כי בהשוואה לאחוז שיעורן של ערביי ישראל מהאוכלוסייה, הנו נמוך באופן משמעותי. כלומר, למרות שהערבים הישראלים מהווים 20% מהאוכלוסייה, בפועל שיעורי החשיפה שלהם עומדים על % 3– 6%.
ביסוד הדיון עומדת ההנחה כי הופעתם של האזרחים הערבים אזרחי ישראל בתכניות מציאות היא תמיד טעונה אידיאולוגית. הופעתם תמיד מתייחסת ומעוררת את הסכסוך היהודי-ערבי לצד המחלוקת המשתמעת מהאזרח הפלסטיני המתמודד עם ההתנגשות בין זהות ישראלית לבין זהות לאומית פלסטינית (2013 ,Lavie-dinur, & karniel).
העבודה הנוכחית בחנה כיצד מוצג הציבור הערבי בתכנית הריאליטי "האח הגדול"?
חשיבות העבודה היא בהבנת אופן ייצוג הציבור הערבי כראי למערכת החברתית ויחסי הגומלין בין ערבים ויהודים.
בעבודתי זו ניסיתי להציג את דמותו של הערבי הישראלי בתכנית "האח הגדול". במסגרת יריעה זו נותחו סצנות מתוך שתי עונות (עונות 8 ו-9). הסצנות התמקדו בדמיות הערביות הישאם ושאמס ומלמדות על עמידתו על קו התפר בין היותן ערביות לבין היותן חיות במדינה ישראלית- יהודית. דמותן מציגה בלבול זהות, דחפים סותרים של משיכה ודחייה וסכסוך פנימי.
ניתוח הסדרה העלה יחסי גומלין טעונים בין החברה הישראלית, הרואה את הערבי הישראלי כמי שהוא זר-מקומי, דוחה וממדרת אותו מן החברה הישראלית, לבין תחושות פנימיות של הדמויות אשר חשות את הזרות והניכור בחברה הישראלית היהודית ובחברה הערבית גם יחד. ניתוח הדמויות מלמד כי הערבי הישראלי שרוי בבעיית זהות שלה אין פתרון ניראה לעיין .
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 הדרה של הציבור הערבי מרשתות הטלוויזיה בישראל
1.2 תכניות המציאות
1.3 ייצוגם של ערבים התכניות ראליטי
1.4 תפקידה של התקשורת ביצירה ובחיזוקם של סטראוטיפים
1.5 תוכנית "האח הגדול"
2. מתודולוגיה
2.1 הליך המחקר האיכותני
2.2 חלוקה לקטגוריות ניתוח
3. ממצאים
4. דיון וסיכום
5. מקורות ביבליוגרפים