האווירה עליה מבוססים מתחים חברתיים ורגשות קיפוח נוצרת על ידי מסורת, גישות דתיות, התפתחויות היסטוריות והשקפות על צדק חברתי, ממש באותה מידה שהיא נוצרה על ידי אי שוויון כלכלי חברתי ומדיני.

עבודה זו בוחנת את ייצוג הפערים הסוציו אקנומיים בחברה בישראל

סקירת הספרות מלמדת כי ישנם סטיגמות עדתיות המוצגות באופן תמידי וכי מזרחים מוצגים כעניים בהכרח אל מול אשכנזיים עשירים. שאלת מחקר תבחן כיצד מוצגים  פערים בין מעמדות בסדרות "להיות איתה", "זגורי אמפרייה" ו"עספור".

בעבודה זו אקשר את הממצאים לתאוריית הבניית המציאות אשר פועלת משנות ה 60 והומצאה על ידי החוקר ג'ורג גרבנר.  תאוריה זו מתמקדת באופן בו תקשורת ההמונים מעצבת את תפיסת העולם של הפרטים בחברה.

שהמתחים הנגרמים על ידי פערים חברתיים כלכליים אינם בהכרח מתייחסים אליהם, ולעיתים קרובות דומה שיש להם התייחסות מועטת בלבד להתפתחויות העובדתיות ומידת הסובלנות לגבי אי שוויון שונה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה ונראה כי סטריאוטיפים המבדילים בין קבוצות על פי היבטים של השכלה ודומיננטיות חברתית – כלכלית תומכים בגישה המעמדית הגורסת כי הבדלים אתניים נגזרים מפערים במשתנים אלו.

במסגרת עבודת מחקר זו נעשה שימוש בשיטה מהמחקר האיכותני "ניתוח תוכן קולנועי – דה קונסטרוקטיבי ביקורתי".

בהתאם לספרות בתחום, המשפחה המזרחית מהווה סביבת מחקר ללימוד דרכי ייצוגה של הבעיה העדתית בתרבות הישראלית, כאשר מעמד המזרחים במשפחות יהודיות מארצות האסלאם מלמד על גישת התרבות הפטריארכלית במלוא הדרה וכן גישה אלימה. כיום יותר ויותר, נחשפים עימותים, אי הסכמות וסתירות  והצגתם כבלתי פתירים.