המרחק החברתי בין היהודים והערבים הוא גדול שכן  בקרב שתי הקבוצות בישראל, קבוצת היהודים וקבוצת הערבים מתרחשים תהליכים שמחריפים את מערכת היחסים ביניהן. "התהליך המתרחש בקרב היהודים הוא המשך המעבר ההדרגתי מישראליות ליהודיות.

עבודה זו בוחנת את ייצוג הערבי הישראלי באמצעות התכנית "עבודה ערבית". המחקר ינסה להבהיר ולברר מהם יחסי הגומלין בין החברה הישראלית, הרואה את הערבי הישראלי כזר מאיים, דחוי וממודר מן החברה בו זמנית.

הגורמים המרכזיים והמובילים בחברה הישראלית, בראייתה את הערבים בתוכה, מבוססת הרבה, כפי שכתב אדוארד סעיד, על מושג "האוריינט" שנטבע בתקופה מוקדמת. על פי סעיד, הערבי נתפס כ"אחר" חסר בינה, מעין ילד שצריך לעבור תקופת חניכה כדי להגיע לזהות המערבית הנכונה.

מחקר זה בוחן את ייצוג הערבי מתוך עיניים ערביות, עיניו של יוצר הסדרה "עבודה ערבית", סייד קשוע.

בתכנית "עבודה ערבית, עוסק סייד קשוע בשאלות הזהות ברצון להשתייך לחברה היהודית ולהידמות לה ומאידך לחוש לא שייך. סייד קשוע, מעלה התלבטויות קשות בין תרבות האוריינט שממנה צמחו ובין תרבות האוקסידנט (המערביות) שאליה הם קשורים במערכת סבוכה של זיקות.

העבודה תציג תחילה סקירת הספרות אשר תדון במיעוט הערבי בישראל,  במערכת היחסים בין תקשורת וחברה, בייצוג ערבים בתקשורת הישראלית  וכן בייצוג דמות האישה הפמיניסטית-הערבייה.

הבדיקה האיכותנית תכלול ניתוח ייצוג הגבר הערבי וכן ניתוח ייצוגה של האישה הערבייה בדרה "עבודה ערבית" (עונה 4). הניתוח יוצג באמצעות קטגוריות ניתוח:

• ייצוג הגבר ( זהות חצויה,   ייצוג הערבי כפטריאכל, ייצוג הערבי כאדם מסוכן ולא אמין, ייצוג הערבי כבעל יכולות מוגבלות)
• וייצוג האישה (זהות ערבית מגובשת, ייצוגה של האישה ערבייה כמשכילה ופמיניסטית, ייצוג האישה הערבית כדמות נשית-לאומית וייצוג האישה הערבייה המסורתית).