בתקופת המנדט הבריטי, נוצרה בארץ "חברה דואלית", שכן זו לצד זו התקיימו חברה יהודית וחברה ערבית. יחסי הגומלין בין שתי החברות הללו היו מצומצמים וכללו מעט קשרים כלכליים ( בד"כ מסחר וניצול עבודה ערבית זולה ) ומגורים בערים המעורבות. הפערים הגדולים בין האוכלוסיות ניכרו בכול – ברמת המודרניזציה וברמה הסוציו אקונומית של כל חברה. כפועל יוצא מכך, המאבק הערבי יהודי הלך והקצין וכלל גם התנגשויות דמים .

המחקר הנוכחי יעסוק ביחסי ערבים – יהודים בתקופה שקדמה לקום המדינה (שנות ה-30—40), תקופת הממשל הבריטי, מבחינה חברתית, עסקית ולאומית.

המפגש הראשון בין יהודים לערבים בארץ ישראל התקיים בשנת 1881, לפני העלייה הראשונה. בתקופה ההיא חיו בפלסטין 24,000 יהודים וכ – 550,000 ערבים. היחסים בין היהודים לערבים בעידן הקדם לאומי היו יחסים אשר כללו הפרדה ברורה וסובלנות דתית. עם כניסתם של הבריטים לארץ ישראל, השלטון החדש התחייב במסגרת הצהרת בלפור ( 1917 ) ובכתב המנדט ( משנת 1922 ) לדאוג להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. התחייבות זו הובילה לצמיחתה המהירה של התנועה הלאומית פלסטינית.

המחקר הנוכחי עוסק ביחסי ערבים – יהודים בתקופה שקדמה לקום המדינה (שנות ה-30—40), תקופת הממשל הבריטי, מבחינה חברתית, עסקית ולאומית. המחקר מתאר את יחסי ערבים- יהודים תוך התייחסות ליחסים החברתיים והמסחריים ביניהם, כלומר, כיצד באו לידי ביטוי יחסי ערבים –יהודים בגליל העליון בשנות ה-30 -40 מזווית יהודית ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות אשר דנה ביחסי ערבים –יהודים, ההתיישבות היהודית בעמק החולה והשפעתה על יחסי ערבים-יהודים, מאורעות (1936- 1939), המרד הערבי, הקמת יישובים בעמק החולה כתגובה למאורעות (1936- 1939) ויחסי ערבים יהודים עם פרוץ מלחמת העצמאות.

בחלק המחקרי לעבודה זאת נותחו שני ראיונות שנערכו עם תושבי המקום, שהתגוררו בשנות ה-30 -40 ותיארו את יחסי הערבים והיהודים בתקופה זו.

ממצאי הבדיקה העלו כי התקיימה פעילות עסקית מינימאלית בין יהודים וערבים, כלומר, אם בספרות נאמר כי התקיים מסחר ועסקים שונים בין ערבים ליהודים , המרואיינים העידו כי אומנם התקיימה פעילות עסקית , אך היא הייתה מינימאלית. הסיבה לכך הייתה העובדה כי הערבים היו פרימיטיביים מאוד ולכן לא יכלו לתרום מבחינה עסקית ליישוב היהודי. מלבד תחנת קמח אשר הערבים הפעילו על ידי מים וסיפוק זבל לגן ירק, לא ידוע על פעילות עסקית אחרת.