במהלך השנים הנדונות 1948- 1970 מערכת היחסים בין ארצות הברית לבין ישראל התהדקה , בעיקר לאחר ניצחון מלחמת שש הימים ובמקביל לכך הקהילה היהודית בארצות הברית תמכה כלכלית ופוליטית בישראל. כפועל יוצא מכך, הזירה הדתית-יהודית בארצות הברית הנה זירה משמעותית בחיי הקהילה היהודית ברובה, על אף ההתבוללות ונישואי התערובת המאפיינים בעיקר את העשורים האחרונים.

העבודה הנוכחית דנה בשאלה האם יחסי התלות שבין הקהילה היהודית בישראל לבין  הקהילה היהודית בארה"ב משפיעים על הזהות היהודית?

היחסים בין ארה"ב לישראל – דיפלומטיים, אסטרטגיים ותרבותיים – חמים במהלך 70 שנות עצמאותה של ישראל. עם זאת, גם הדימוי הציבורי של ישראל וגם הגישה הבסיסית של קובעי המדיניות האמריקניים כלפי המדינה היהודית עברו תקופות מתח ואף ריחוק דיפלומטי והתחלפו בתקופות של יחסים הדוקים יותר.  מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב לא כוללת רק קשרים דיפלומטיים וכלכליים, אלא גם קשרים דתיים, משפטיים, צבאיים ואסטרטגיים, כמו גם אמונות משותפות

מטרת המחקר

• לבחון בשנים 1970-1948 את הצגת יחסי ישראל ויהדות התפוצות
• לראות כיצד תרומתה של ארה"ב להקמת מדינה ישראל

 השערת המחקר

• ככל  שתלות הדדית ביחסים בין הקהילות גדול יותר כך ישנה השפעה גדולה יותר על הזהות היהודית.
• היחסים בין שתי הקהילות  משפיעים הן באופן ישיר והן באופן עקיף

עבודה זו הינה עבודה איכותנית תיאורטית. בעבודה יעשה ניתוח תוכן תיאורטי של מקורות תיאורטיים אקדמיים העוסקים ביחסי ארה"ב – ישראל.

תרומת המחקר היא הבנת יחסי התלות  בין ישראל למעצמה המשפיעה ביותר בעולם, הבנת האינטרסים והמשך כינון היחסים בין הקהילות והשלכותיהן על עתיד המדינה והזהות היהודית.