עבודת מחקר הנוכחית בחנה מהם יחסי הגומלין בין שילוב ילד עם צרכים מיוחדים לאקלים הכיתה?

כלומר השאלה המחקרית בדקה האם קיים קשר חיובי בין אקלים כיתה חיובי לבין נכונות לשלב תלמיד עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל?

הדיון בשילובו של החריג בכיתה הרגילה וההשלכות על אקלים הכיתה מעלה כי הכנסתו של ילד חריג משנה את פני הכיתה, בבחינת היערכות, יחסי גומלין, ערכים והתנהלות ברמה היומיומית. השילוב עצמו רצוף יתרונות ובצידם קשיים, אך ניתן לגבור על הקשיים באמצעות הכנה מתאימה, שיתוף פעולה בין הצוות בכיתה, ההורים והילדים ותיווך נכון בין כלל הילדים. הספרות מעלה כי שילוב ילדים חריגים בכיתה רגילה רגילים משפיע באופן מהותי על אקלים הכיתה. כלומר עצם הכנסת ילד חריג משפיעה על ההתנהלות הכיתה, משפיעה על התנהלות המורה והצוות, על הילדים הרגילים, ועל הילד החריג עצמו.

המחקר הנוכחי בוחן מהם יחסי הגומלין בין שילוב ילד עם צרכים מיוחדים לאקלים הכיתה?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות תיאורטית ומחקרית הדנה בשילוב חריגים במערכת החינוך. החלק המחקר (כמותי) כלל חלוקת שאלונים בקרב מורים בבתי ספר יסודי- בכיתות רגילות.

כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי אשר בדק את תפיסת אקלים הכיתה ועמדות מורים כלפי שילוב.

השערת המחקר טענה כי קיים קשר חיובי בין תפיסת האקלים הכיתתי של המורה לבין מידת הנכונות לשלב תלמיד עם צרכים מיוחדים בכיתה רגילה.

ההשערה אוששה כאשר נמצא כי ככל שהמורה תופס את האקלים בכיתה כחיובי יותר מידת נכונותו לשלב תלמיד עם צרכים מיוחדים תהיה רבה יותר.