תיאטרון הוא לא רק העלאה של הצגה, הוא התיאטרון מהווה  מכלול של חוויות שהילדים מביאים ולוקחים איתם, לצד פעילות עשירה, לימוד כיצד מנהלים פרויקט מההתחלה עד הסוף, תכנון תהליכים ושיתוף של כולם

סקירת ספרות זו בוחנת את יחסי גומלין בין תיאטרון לבין תרבות הגן. שאלות המחקר בדקו מה הצריך את השינוי ומהן הסיבות לשינוי, מה יתרונות השינוי ו- האם וכיצד השפיע השינוי על תרבות הגן?

טיפול באמנות המתבסס על ביטויים של דימויים ויזואליים, הפך למקצוע מוכר בשנות ה-30 של המאה העשרים, והוא שייך למגוון המקצועות הטיפוליים. תרפיה באמנות מאפשרת לחקור בעיות אישיות ולגלות פוטנציאל אישי באמצעות ביטוי מילולי ושאינו מילולי.

הפסיכודרמה מביאה לידי ביטוי את שפת התיאטרון כדרך עבור המטופל לבטא את עצמו, במקומות בהם הישיבה על ספת הפסיכולוג והדיבור על החוויה שלו לא מאפשרים אותה. או כפי שאמר אסף לב, מטפל בפסיכודרמה ובמאי תיאטרון: "אל תספר לי על אמא שלך – תהיה אימא שלך"

התיאטרון מאפשר הרחקה של תכנים לא מודעים בהיותו מציג מערכת של דימויים ומטאפורות, מעורר תכנים רגשיים, מעצים, יוצר דיאלוג , מעלה רגשות חבויים, תורם להבנה על המתרחש סביבנו

"תיאטרון הבובות הופיע משחר התרבות האנושית. בדומה לשירה עממית, הריקוד העממי, האומנות והארכיטקטורה, ינק את השראתו מהפולחן הדתי. בתיאטרון הבובות חלו שינויים בהתאם לתרבויות בהן התקיים, אך באף תקופה לא חוסל. העובדה שעד היום קיים תיאטרון בובות, הינה ההוכחה לכוח ולעוצמה הטמונים בו, וכן לעובדה שהוא מדבר ללב אנוש"

במסגרת תיאטרון הבובות, הגננת גם מהווה מקור יצירתי וביכולתה לפתח  את היכולת היצירתית באמצעות אווירה פתוחה ומשוחררת  ניתן לספק לילדים פורקן לנפש באמצעות הפעילות האמנותית והשימוש בדמיון.